חיי אדם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת שדה OCLC. יישאב מוויקינתונים (תג) |
חוקרת דיבוקים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 42:
בספר קיצור ההלכות הנהגות ביום-יום וב[[שבת|שבתות]] ו[[חגי ישראל ומועדיו|חגים]]. הספר כולל הסברים רעיוניים ולא רק הלכות (בשונה מ[[שולחן ערוך]] הכולל בעיקרו תמצות ההלכות בלי הרחבה על הסבר טעם ההלכות). רבי אברהם קיבל את הסכמתו של רבי [[חיים מוולוז'ין]] על חיבור ספריו, ובטרם הדפסת ספרו חכמת אדם על שולחן ערוך יורה דעה, המליץ לו לסדר את הכללים בספר, במקביל לסימנים שולחן ערוך על מנת לאפשר ללומדים לעיין בהלכות בהרחבה.
הספר עצמו בנוי בחלוקה לפרקים (הנקראים "כללים"). 69 פרקים בהלכות על סדר היום ועוד 155 פרקים בהלכות שבת וחגים.
הספר נחשב לאחד הספרים היסודיים ב[[אחרונים]] ואף מוזכר פעמים רבות בספר [[קיצור שולחן ערוך]] של רבי [[שלמה גאנצפריד]] ובספר [[משנה ברורה]] של רבי [[ישראל מאיר הכהן]].
היו גם שערערו על מעמדו של הספר בטענה כי בזמן כתיבתו עסק המחבר במסחר ולא כיהן בפועל כמורה הוראה. רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בספרו "[[שדי חמד]]" דוחה טענה זו ומונה שורה ארוכה של גדולי תורה שראו ברבי אברהם דנציג פוסק בר סמכא. רבי אברהם דנציג עצמו מסביר את עיסוקו במסחר, ומדוע אין זה אומר שהוא לא ראוי, בהקדמתו לספרו "חכמת אדם"{{הערה|על הקדמה זו מתבסס גם שירו של [[אהרון רזאל]] "דעתי עליה"}}. ▼
רבי אברהם דנציג הלך לעולמו בגיל 73 . היו שמצאו בזה רמז לספרו העיקרי שחיבר ("חיי אדם" ב[[גימטריה]] 73).
היו גם שערערו על מעמדו של הספר בטענה כי בזמן כתיבתו המחבר עסק במסחר ולא כיהן בפועל כמורה הוראה.
הרב [[ברוך הלוי אפשטיין]] שיצא נגד ספרי קיצורי הלכות אמר על שם הספר "חיי אדם" בספרו "מקור ברוך" שבחר בשם טוב לספרו מכיוון שאף אחד לא יעשה קיצור מספרו שהרי אף אחד לא יקרא לספרו "קיצור חיי אדם". למעשה, ספר בשם "קצור מספר חיי אדם" יצא לאור כבר ב[[ה'תרי"ד|תרי"ד]] ([[1854]]) ב[[דפוס ראם|דפוס יוסף ראובן ראם]] שב[[וילנה]].▼
▲
המהדורה הראשונה הודפסה בשנת [[ה'תק"ע]] בעילום שמו של המחבר.
המהדורה השנייה הודפסה בשנת [[תקע"ט]], לאחר שמצבו הכלכלי של הרב דנציג הורע והוא נאלץ להתמנות למורה הוראה ב[[וילנה|ווילנה]]. במהדורה זאת גילה את שמו.
מאז החיבור זכה לעשרות מהדורות, אולם בחלקן המדפיסים הרשו לעצמם לשנות ולהגיה כהבנתם.{{הערה|[[אורי דסברג]], [http://www.moreshet.co.il/sedra/UploadFiles/shabat/1180.pdf "אל תוסיפו ואל תגרעו" - על התגלגלות המהדורות השונות של הספר], עלון "[[שבת בשבתו]]" ואתחנן, תשס"ז, על פי א"י גולדראט, "סיני" עא}}.
הספר היה מספרי לימוד ההלכה המרכזיים של [[יהדות אשכנז]] [[יהדות אורתודוקסית|האורתודוקסית]] במאות ה-19 ו[[המאה ה-20|ה-20]].
החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20 ספר ההלכה המרכזי הוא ה[[משנה ברורה]] שריכז את ספרי ההלכה שנכתבו לפניו וכולל ציטוטים רבים מספר "חיי אדם".
במערכת החינוך הממלכתית-דתית בישראל שימש כספר לימוד מרכזי בהלכה בשנים 1962-1972 ולאחר מכן הוחלף על ידי [[קיצור שולחן ערוך מקור חיים]], קיצור שולחן ערוך והמשנה ברורה, על רקע טענות שהוא ספר קשה ומבלבל עבור בני נוער ואף לא עדכני מספיק ביחס להתפתחות הטכנולוגית{{הערה|[http://www.daat.co.il/daat/toshba/hamishim/33.htm תוכנית הלימודים בדינים] באתר דעת}}.
▲הרב [[ברוך הלוי אפשטיין]] שיצא נגד ספרי קיצורי הלכות אמר על שם הספר "חיי אדם" בספרו "מקור ברוך" שבחר בשם טוב לספרו מכיוון שאף אחד לא יעשה קיצור מספרו שהרי אף אחד לא יקרא לספרו "קיצור חיי אדם".
למעשה, ספר בשם: "קצור מספר חיי אדם" יצא לאור כבר ב[[ה'תרי"ד|תרי"ד]] ([[1854]]) ב[[דפוס ראם|דפוס יוסף ראובן ראם]] שב[[וילנה]].
כשם הספר נקראו רחובות ב[[נחלת יצחק|שכונת נחלת יצחק]] ב[[תל אביב]] וב[[גאולה (שכונה)|שכונת גאולה]] ב[[ירושלים]].
| |||