נותן טעם לפגם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 1:
ב[[הלכה]] '''נותן טעם לפגם''' ('''נטל"פ''') הוא תיאור מציאות בה טעם [[מאכלים אסורים|מאכל אסור]] משפיע באופן שלילי על טעמו של מאכל היתר. ב[[תלמוד]] מובאת מחלוקת [[תנאים]] אם מאכל כשר שבלע טעם פגום של מאכל טרף נאסר או לא. להלכה נפסק שאינו אוסר.
== מקור הדין ==
מקור הדין נלמד מן הפסוק {{ציטוטון|לא תאכלו כל [[נבילה]] לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה}}, שפירושו שבהמה שמתה ללא [[שחיטה|שתשחט]] באופן המתיר אותה לאכילה - תינתן ל[[גר תושב]] שמותר לו לאכול נבילות.
[[חכמים]] [[מדרש|דרשו]]:<sup>[[נותן טעם#cite%20note-11|[11]]]</sup> נבילה הראויה לגר (
== השלכת הדין על תערובת איסור בהיתר ==
הבדלי גישות אלו יבואו לידי ביטוי בהלכה במקרה הבא: אם נפל לתוך קדרה המכילה מאכל כשר, איסור שפוגם בה מעט, אך בכמות מרובה יחסית (לא מרובה יותר מן ההיתר) כך שבעל הבית יעדיף שיהיה האיסור מעורב בקדירה אף על פי שקצת פוגם טעמה, משום שכך יש לו יותר כמות מן המאכל. - לפי הרשב"א גם כאן נאמר שמותר לאכול מדין נטל"פ שהרי האיסור לא נתן טעם מושבח ואם כן זה דומה לנבילה המסרחת, אך לפי הר"ן מאכל זה יהיה אסור משום שאף על פי שלא נהנה מטעמו של האיסור נהנה מעצם ריבויו ואם כן כיון שלא פגם לגמרי – לא דומה לנבילה המסרחת ולכן אסור.<sup>[[נותן טעם#cite%20note-14|[14]]]</sup>▼
בתלמוד הבבלי מובאת מחלוקת ראשונים האם מאכל אסור שנפגם טעמו והתערב במאכל היתר באופן שנתן בו טעם פגום, אוסר את המאכל או שאינו אוסרו:
{{ציטוט|תוכן=אחד נותן טעם לפגם ואחד נותן טעם לשבח - אסור, דברי [[רבי מאיר]]; [[רבי שמעון]] אומר: לשבח - אסור, ולפגם - מותר|מקור=תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף סז עמוד ב|אנגלית=}}
נחלקו [[הראשונים]] כיצד לומדים מדרשת נבילה שהסריחה ואינה ראויה כלל לאכילת אדם, לענין תערובת, שהאיסור שבה פוגם מעט את טעם התבשיל אך עדיין מותיר אותו ראוי לאכילה. דעת ה[[רשב"א]]<sup>[[נותן טעם#cite%20note-12|[12]]]</sup> שמן הפסוק לומדים רק לנבילה שהסריחה ממש, ותערובת הפוגמת נלמדת בדימוי מ[[סברא]]. שאם התורה לא אסרה טעם פגום של נבילה, כמו כן כאשר התורה אסרה תבשיל שנתערב בו טעם אסור - אסרתו רק אם הטעם האסור לא פגמו. לעומת זאת, דעת ה[[ר"ן]]<sup>[[נותן טעם#cite%20note-13|[13]]]</sup> שדין תערובת איסור פגום בהיתר נלמד ישירות מדין נבילה. שכן סברת התורה להתיר נבילה המסרחת היא משום שהאוכלה אינו נהנה כלל מאכילתו, וכך הדבר גם בתערובת איסור פגום בהיתר, שאין כל הנאה מן האיסור כיוון שלא הוסיף שבח לתערובת.<ref>ה[[נפקא מינה]] בין שתי השיטות תבוא לידי ביטוי במקרה שנפלה כמות גדולה של איסור פגום מעט לתוך קדרה המכילה מאכל כשר, כך שייתכן שתוספת הכמות מסבה הנאה לבעל המאכל יותר משהטעם הפגום במעט מיסב לו צער.
▲
== עוד דוגמאות בהן יחול הדין ==▼
<sup>[[נותן טעם#cite%20note-14|[14]]]</sup>
* בשר אסור שנפל לקדרה ובה שמן או דבש הוא נטל"פ ומותר<sup>[[נותן טעם#cite%20note-15|[15]]]</sup>
| |||