נותן טעם לפגם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 28:
{{ציטוט|תוכן='''מאי טעמא דרבי מאיר?''' [מה טעמו של רבי מאיר שנותן טעם לפגם אסור] '''גמר מגיעולי עובדי כוכבים, גיעולי עובדי כוכבים לאו נותן טעם לפגם הוא? ואסר רחמנא, הכי נמי לא שנא''' [למד מגיעולי גוים. בגיעולי גוים הטעם היוצא מהם פגום, ובכל זאת צוותה התורה להכשירם, כך הדבר בכל איסור שנפגם, שאסור]. '''ואידך? כדרב הונא בריה דרב חייא, דאמר רב הונא בריה דרב חייא: לא אסרה תורה אלא קדירה בת יומא, דלא לפגם הוא''' [והשני, רבי שמעון, סובר כדעת רב הונא בנו של רב חייא, שהתורה לא דרשה להכשיר אלא קדרה שבישלו בה איסור באותו היום]|מקור=תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף סז עמוד ב|אנגלית=}}
=== הגדרת אינו בן יומו ===
אם בושל בכלי דבר חריף אף לאחר "מעת לעת", יש מי שאומר{{הערה|בשימוש מטבע הלשון "יש מי שאומר" נחלקו המפרשים דלדעת כף החיים השו"ע מסתייג מדעה זו. אולם לדעת יביע אומר [ח"ח סימן מ"ג אות ה] השו"ע פוסק דין זה לגבי שאר הדברים אבל לא לגבי בשר בחלב}} שהחריפות הופכת את הבליעה הפגומה לטעם לשבח והמאכל החריף יאסר.{{הערה|שם סעיף ו'.}}
== נותן טעם לפגם בפסח ==
על אף שלהלכה מוסכם שאיסור שנותן טעם לפגם אינו אוסר, כאשר מדובר בטעם [[חמץ]] הבלוע בכלי, ישנם ראשונים הסוברים שבשל חומרתו של איסור חמץ, גם כאשר הוא נותן טעם לפגם - הוא אוסר את המאכל שבושל בפסח בכלי בו בלוע טעם חמץ.
== קישורים חיצוניים ==
| |||