אנטוורפן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קידוד קישורים |
קישור שבור |
||
שורה 39:
העדות הראשונה לנוכחותם של יהודים באנטוורפן מופיע בצוואתו של [[הנדריק השלישי, דוכס בראבנט|הנרי השלישי דוכס בראבנט]] ומרקיז אנטוורפן, אשר בשנת 1261 הביע את רצונו שהיהודים ב[[דוכסות בראבנט|ברבאנט]] יגורשו וקהילתם תיחרב, משום שכולם מלווים ב[[ריבית קצוצה]].{{הערה|[https://dbs.bh.org.il/he/אנטוורפן/מקום קהילת יהודי אנטוורפן], מאגרי המידע הפתוחים של מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות. 06-05-2019}}
עם [[הקרב על בלגיה|הכיבוש הגרמני]] ב-[[18 במאי]] [[1940]], חלק מיהודי העיר נמלטו ל[[צרפת]] ול[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]]. ב-10 וב-14 באפריל 1941 ביצעו לאומנים פלמים פרו-[[נאציזם|נאצים]] פוגרום שבמהלכו נשרפו שני בתי כנסת (אירוע חריג בארצות המערב) ונבזזו חנויות רבות. החל מיוני 1942 שוגרו קרוב ל-1,500 גברים יהודים לצפון צרפת לבניית [[החומה האטלנטית]], במסגרת [[ארגון טוט]] (Todt), בתנאי חיים ועבודה קשים ביותר. יהודי אנטוורפן שוגרו ברובם ל[[מחנה מעבר מכלן|קסרקטין דוסן]] ב[[מכלן]]
יהודי העיר נחלקים לשלוש קהילות: קהילת "שומרי הדת", הקהילה החרדית "מחזיקי הדת" ו"הקהילה הפורטוגזית" הספרדית הקטנה. שתי הקהילות שומרי הדת ומחזיקי הדת אוחדו בתקופתו של רבי [[מאיר לנדא מדראהביטש|מאיר סג"ל לנדא מדראהביטש]] ששימש ברבנות שם משנת {תש"ה עד שנת תשט"ו {1945 - 1955}, ברבנות הקהילה הכללית "שומרי הדת" עמד שנים רבות הרב הלל מדליה (בנו של הרב [[שמריהו יהודה לייב מדליה]]). עם פטירתו עלה לכהן ברבנות הקהילה הרב [[דוד משה ליברמן]], מבכירי רבני חב"ד באירופה. החזן הראשי של הקהילה הוא [[בנימין מולר]]. בית הכנסת הגדול של הקהילה ממוקם בפינת הרחובות "וואן-דען-נעסט-ליי" ו"אסטן סט.", בסמוך לגשר הרכבת החוצה את העיר. הקהילה מפעילה את בית הספר המקיף "תחכמוני" (נוסד ב-1920).
| |||