|
==היסטוריה==
בשנת [[1929]] הוקם במקום מחנה עבודה ששימש את פועלי כריית המלח, שחיו במקום ועבדו במפעל [[חברת אשלג ארץ-ישראלית|חברת האשלג הארץ-ישראלית]]. בשנת 1932 החלה בסמוך הקמתו של בית מלון ובית מרחץ בשם "קליה" על חוף ים המלח, על ידי שותפות של האחים מייג'ר תומאס גרגורי טולוק וסטפאן טולוק, אנשי עסקים יהודים ואסמאעיל בק אל חוסייני, בנו של ראש עיריית ירושלים [[מוסא כאט'ם אל-חוסייני]] ואחיו של [[עבד אל-קאדר אל-חוסייני]]{{הערה|{{דבר||הפוליטיקה המצרית והוה"פ הערבי|1932/12/06|00110}}}}{{הערה|{{דבר||קאליה נבנת בחרם|1932/09/28|00114}}}}. מייג'ר טולוק היה נשיא החברה. ב-30 באפריל 1933, חנכו את המבנה הראשון במקום, "בית רחצה" (מבנה של מלתחות לרוחצים בים המלח) ומסעדה{{הערה|שם=דוארהיום|{{דואר היום||פתיחת המוסד למרפא "קליה" בים המלח|1933/05/01|00400}}}}{{הערה|{{דואר היום||"קליה" - ים המלח - ב-12 באוגוסט עוד יאיר הירח - בא לנשף ריקודים ותלבושות|1933/08/08|00417}}}}{{הערה|{{דבר||חברת "קליה"|1934/01/09|00806}}}}. כמו כן רכשו ספינה בשם "קלירו" והפעילו סיורים בין קליה ל[[ואדי זרקא-מעין]] ו[[נחל ארנון]] ב[[עבר הירדן המזרחי]] ועין גדי{{הערה|{{דבר||ימי שמש ודרור על שפת ים המלח-טיולים מיוחדים בסירת מוטור "קלירו"|1933/12/22|00512}}}}. בשנת [[1934]] הוקמה במקום שכונת קבע ששימשה את פועלי חברת האשלג, בה 24 דירות ב-4 מבנים בני שלוש קומות{{הערה|{{דבר||נקודת יישוב על חוף ים המלח|1934/04/25|00112}}}}. ב-1935 עלתה על שרטון בסערה ה"קלירו" אך המשיכה בדרכה לואדי זרקא{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|הארץ|HARETZ||סירת קיטור עלתה על שרטון בסערה בים המלח|1935/04/01|00102}}}}.
ב-16 ביוני 1938 נפתח במקום מלון "קליה" בו 40 חדרים, בתכננו של האדריכל [[זאב רכטר]]{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|הבקר|HBKR||חנוכת בית המלון "קליה" החדש על חוף ים המלח|1938/02/17|00602}}}}{{הערה|{{דבר|| מלון "קליה" נפתח|1938/02/17|00601}}}}.
ב[[מלחמת העצמאות]] נכבשה השכונה ונהרסה על ידי ה[[ירדן|ירדנים]]. לאחר [[מלחמת ששת הימים]], בשנת [[1968]], הוקמה קליה מחדש בתחילה כ[[היאחזות נח"ל]] ולאחר מכן כקיבוץ בשנת [[1974]].
==שם היישוב==
ישאת הסבריםהשם נוספים"קליה" לשם: היישוב, כשאר חבל הארץ נקרא על שםבחרה חברת "קליה: שפת ים ומבראה בע"מ" . חברה זו, פעלהשפעלה בצפון ים המלח מראשית [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] ועד ל[[מלחמת העצמאות]], והפעילה [[מלון קליה|מלון]], מסעדה ושאר אתרים באזור . החברה כשלעצמה, נקראה על־שםעל-שם ה[[אשלגן]] (kalium ב[[לטינית]]) שבים המלח. עםכך השניםהסביר נשכחהנשיא משמעותהחברה השםתומאס גרגורי טולוק בראיון לעיתון [[דואר היום]] בעת טקס פתיחת האתר, ושםהוא היישובהוסיף ואמר "אתמול שאלה אותי ילדה אם השם נדרשהוא כ[[ראשי תיבות בדיעבד]] של המילים :"'''<big>ק</big>'''ם '''<big>ל</big>''' תחייהחיות '''<big>י</big>'''ם '''<big>ה</big> '''מוות" ("'''ק'''רוב '''לי'''ם '''ה'''מלח" )., "מדרשכך השם"נוצר מסמלהרושם אתשהשם העובדההוא שהקמתראשי היישוב מהווה חידוש של ההתיישבות היהודית שהתקיימה במקום בימי [[בית המקדש השניתיבות{{הערה| בית שני]]שם=דוארהיום|}}. ▼עלביוני פי1980 הכריזה [[ועדת השמות הממשלתית]]{{הערה|החלטת הוועדה מיוני 1980 [http://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-2633.pdf]}}, כי שם היישוב הוא '''קַלְיָה''' "'''על שם צמח אופייני לאזור''', הנזכר ב[[מסכת עירובין]] ד': "מערבין בקליא... בירקא דקליא"{{הערה|{{בבלי|עירובין|כח|ב}}, גמרא, רש"י}}, למרות שלא ידוע על צמח בשם זה באזור{{הערה|החלטת הוועדה מיוני 1980 [http://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-2633.pdf]}}.
▲יש הסברים נוספים לשם: היישוב, כשאר חבל הארץ נקרא על שם חברת "קליה: שפת ים ומבראה בע"מ". חברה זו פעלה בצפון ים המלח מראשית [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] ועד ל[[מלחמת העצמאות]], והפעילה [[מלון קליה|מלון]], מסעדה ושאר אתרים באזור. החברה כשלעצמה, נקראה על־שם ה[[אשלגן]] (kalium ב[[לטינית]]) שבים המלח. עם השנים נשכחה משמעות השם, ושם היישוב נדרש כ[[ראשי תיבות בדיעבד]] של המילים :"'''<big>ק</big>'''ם '''<big>ל</big>'''תחייה '''<big>י</big>'''ם '''<big>ה</big>'''מוות" ("'''ק'''רוב '''לי'''ם '''ה'''מלח"). "מדרש השם" מסמל את העובדה שהקמת היישוב מהווה חידוש של ההתיישבות היהודית שהתקיימה במקום בימי [[בית המקדש השני|בית שני]].
נשיא המדינה התשיעי, [[שמעון פרס]], כתב על הקיבוץ את שירו "שבחי קליה" שהולחן על ידי [[קובי אשרת]] ובוצע על ידי [[יפה ירקוני]].{{ש}}
==תמונות==
{{מועצה אזורית מגילות ים המלח|בחירה=[[קליה (יישוב)|קליה]]}}
{{קצרמר|קיבוצים}}
[[קטגוריה:קיבוצים]]
| 