חיל האוויר הישראלי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מפקדי חיל האוויר: הסרת המיותר |
מ ←מבנה חיל האוויר הישראלי: הגהה, ניסוח, עריכה, עדכון, תקלדה, עיצוב |
||
שורה 27:
== מבנה חיל האוויר הישראלי==
[[קובץ:IAF Original roundel.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[רונדל (תעופה)|רונדל]] חיל האוויר הישראלי, [[מגן דוד]] כחול מלא, על רקע עיגול לבן]]מפקדת חיל האוויר כוללת את מטה החיל, המפקדות
===מטה חיל האוויר===
שורה 34:
מטה חיל האוויר מורכב מהלהקים הבאים:
*'''[[להק ראש המטה|להק המטה]]''' ('''למ"ט''') - מופקד על [[בניין הכוח]] בחיל-האוויר, מבקר את מימושו ומתאם את עבודת המטה הבין להקית. ראש הלהק, ה-רמ"ט, משמש גם כסגנו של מפקד חיל האוויר וממלא מקומו.
*'''[[להק האוויר]]''' ('''לה"א''') - פעילות האימונים,
*'''[[להק מבצעי אוויר]]''' - אחראי על הפעילות המבצעית. ראש הלהק מכונה רמ"א.
*'''[[להק השתתפות ומסוקים]]''' (לה"מ) - עוסק במדיניות הטיסה של מערך המסוקים
*'''[[להק המודיעין]]''' ('''למד"ן''') - מגבש ויוצר את תמונת ה[[מודיעין צבאי|מודיעין]] למשימות חיל-האוויר, ומשתתף ביצירת תמונת המודיעין הכוללת, כחלק מ[[קהילת המודיעין הישראלית|קהילת המודיעין]]. ראש הלהק מכונה רלמד"ן.
*'''[[להק הציוד]]''' ('''לצ"ד''') - אחראי על המערך הטכני, על [[לוגיסטיקה]] ועל פיתוח המערכות השונות שמפעיל החיל ושמירת מלאי החלפים עבור מערכות אלו. ראש הלהק מכונה רלצ"ד.
שורה 51:
גופי הפיקוח והבקרה הפועלים במסגרת חיל האוויר:
'''מינהל בטיחות ובקרת איכות (מבק"א)''' - מנחה מקצועי בתחום בטיחות הטיסה וחקירת תאונות טיסה, בטיחות בעבודה ובקרת איכות. בראש מבק"א עומד קצין בדרגת אלוף-משנה.
'''מינהל תקציב ובקרה (מת"ב)''' - אחראי על ניהול תקציב ובקרת התקציב. בראש מת"ב עומד קצין בדרגת אלוף-משנה.
===בסיסי טיסה===
שורה 145:
טייסות הטיסה הן ה[[טייסת|טייסות]] המפעילות את [[כלי טיס|כלי הטיס]] של החיל. מפקד טייסת טיסה הוא איש צוות-אוויר בדרגת סגן-אלוף, ולצידו משרתים סגני מפקד הטייסת: סמ"ט א' וסמ"ט ב' בדרגת רס"ן. לכל טייסת יש כינוי כמו למשל "[[טייסת העטלף]]" ומספר ייחודי, לרוב בן שלוש ספרות (יוצאת מן הכלל היא [[טייסת 69]]).
בכל טייסת טיסה קיים גף טכני, מפקדו הוא הקצין הטכני ולצידו קצין חימוש וקצין אחזקה ולעיתים גם קצין חמ"מ וקצין ממ"ס. הגף הטכני מאויש על ידי טכנאי [[צוות קרקע]] במקצועות: ממ"ס ([[מכונאי]] מטוסים), חָמָ"
====טייסות מטוסי קרב====
שורה 151:
טייסות הקרב בחיל האוויר הישראלי מפעילות את המטוסים הבאים:
* '''[[F-35 לייטנינג II]]:''' בדגם '''[[F-35I אדיר]]''', זהו [[מטוס קרב רב-משימתי|מטוס קרב רב-משימתי,]] [[חמקנות|חמקן]], מהדור החמישי, וקליטתו ב[[טייסת נשר הזהב]] החלה בדצמבר 2016.
* '''[[F-16]]:''' בדגמי C/D ("'''ברק 2020'''"), וכן בדגם [[F-16I]] ("'''סופה'''") המתקדם ביותר. זהו [[מטוס קרב רב-משימתי]] שמהווה את עמוד השדרה של חיל האוויר הישראלי.
* '''[[F-15]]:''' בדגמי A/B/C/D ("'''בז משופר'''") ל[[עליונות אווירית]], וכן בדגם [[F-15I]] ("'''רעם'''") לתקיפה ו[[הפצצה טקטית]] ואסטרטגית. זהו מטוס הקרב הגדול ביותר בחיל האוויר הישראלי, בעל כושר נשיאה גבוה ושרידות גבוהה מאוד.
שורה 157:
למרות ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות בתחום [[כלי טיס בלתי מאויש|כלי הטיס הבלתי מאוישים (כטב"מ)]], בכוונת ישראל להמשיך לרכוש מטוסי [[F-35]] ולשדרג את המטוסים במערכות [[אוויוניקה]] ישראליות.
מטוס הקרב הראשון של חיל האוויר היה [[אוויה S-199]] ("סכין"). לאחריו נכנסו לשירות מטוסי [[ספיטפייר]], [[P-51 מוסטנג]], [[בופייטר]], [[B-17 מבצר מעופף]] ([[מפציץ כבד]], ולא מטוס קרב כשאר המטוסים ברשימה זו), ו[[דה הווילנד מוסקיטו|מוסקיטו]]. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] החלו להיכנס לשירות [[מטוס סילון|מטוסי סילון]]; הראשון שבהם היה ה[[מטאור (מטוס)|מטאור]], ואחריו החלה "התקופה הצרפתית" בחיל האוויר, שבה היוו מטוסי קרב צרפתיים את עמוד השדרה של מערך הקרב. הראשון שבהם היה ה[[אוראגן]], ואחריו באו [[ווטור]], [[מיסטר]], [[סופר מיסטר]] (סמב"ד), ו[[מיראז' 3]]. זה האחרון היה המטוס הראשון שזכה לכינוי עברי - "שחק". לאחר המיראז' נכנס הסקייהוק, "עיט", שהיה המטוס הראשון מתוצרת [[ארצות הברית]]. אחריו הגיע לחיל האוויר ה-[[F-4 פנטום]] שכונה בחיל האוויר "קורנס" והיווה קפיצת מדרגה ביכולות מטוסי הקרב של החיל. במקביל, קלט חיל האוויר מטוסים מתוצרת [[התעשייה האווירית לישראל]]; הראשון שבהם היה ה[[סער (מטוס)|סער]], מטוס סופר מיסטר שעבר השבחה. אחריו קלט חיל האוויר את מטוס ה[[נשר (מטוס קרב)|נשר]] וה[[כפיר (מטוס קרב)|כפיר]]. החל מסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20]] החל חיל האוויר לקלוט את מטוסי ה-F-15 ו-F-16 לסוגיהם, ואלה מהווים עד היום את עיקר כוחו.
<gallery mode="packed" heights="150">
שורה 173:
רק בסוף שנות החמישים נקלטו מסוקי תובלה מדגם [[סיקורסקי S-55]] שהתגלו כלא אמינים ומאוחר יותר ה[[סיקורסקי S-58]] שרשם פרק מפואר ב[[מלחמת ששת הימים]].
עידן המסוקים הכבדים נפתח בהקמת טייסת ה[[סופר פרלון]] ("צרעה"), [[טייסת 114]], [[מסוק תובלה]] כבד מתוצרת [[צרפת]] בעל יכולות אמפיביות. מסוקים אלו התפרסמו בין השאר בחילוץ ניצולים מהמשחתת [[אח"י אילת]] שטובעה סמוך לחוף רומני. מסוקי ה[[בל 206]] ("סייפן" לדגם הקצר, "סייפנית" לדגם הארוך) היוו את שדרת מסוקי התובלה הקלים
ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]], ה-'''[[CH-53 סי סטאליון]]''' ("יסעור") הוא מסוק התובלה הכבד בחיל האוויר. מסוק התובלה החדיש ביותר בחיל האוויר הוא ה-'''[[UH-60 בלק הוק]]''' ("ינשוף") שנכנס לשירות בחיל-האוויר ב-[[1994]], והחליף בהדרגה את ה[[בל 212]] ("אנפה").
את עידן [[מסוק קרב|מסוקי הקרב]] פתחו ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]] ה-[[MD500 דיפנדר]] ("להטוט") וה-[[AH-1 קוברה]] ("צפע") אליהם הצטרף בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] ה-'''[[AH-64 אפאצ'י]]''' ("פתן") מתוצרת [[בואינג]] שנחשב מסוק הקרב המשוכלל בעולם בזמנו. בשנת [[2005]] נרכשו מסוקי AH-64D אפאצ'י
מסוק ה'''[[עטלף (מסוק)|עטלף]]''' של ח"א פועל מעל גבי ספינות הטילים מסוג [[סער 5]] של [[חיל הים הישראלי|חיל הים]]. מסוק זה החליף את קודמו ה[[יורוקופטר HH-65 דולפין|דולפין]].
מסוקי ח"א השתתפו במלחמות ישראל החל ממלחמת ששת הימים. מלבד חילוץ פצועים וטייסים שנטשו מעבר לקווי האויב השתתפו מסוקי הסער במשימות רבות שהתפרסמו: [[מבצע הלם]] ב[[נגע חמאדי]] (סופר פרלון), [[מבצע תרנגול 53]] - חטיפת המכ"ם הרוסי (יסעור), הנחתת סיירת הצנחנים בעומק סוריה ב[[מלחמת יום הכיפורים]] (יסעור) ועוד. מסוקי הקרב של
====טייסות תובלה, בקרה ומודיעין====
שורה 192:
ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] רכש חיל האוויר את מטוס התובלה [[נורד 2501 נוראטלס]], ובשנות ה-70 נוסף לחיל מטוס ה[[בואינג 377 סטרטוקרוזר]] שכונה בחיל האוויר "ענק". באותן שנים רכש חיל האוויר גם מטוסי קישור קטנים יותר: [[פילטוס PC-6A טורבו-פורטר]], [[דורניר Do 27 (דרור)]], [[צסנה]] 180 ו-205, ו[[אירוספסיאל סוקאטה ראלי]]. ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] הפעיל חיל האוויר את ה[[ביצ'קראפט B-80]] "קווין אייר", שכונה בחיל האוויר "זמיר", ומטוסי "[[ערבה (מטוס)|ערבה]]" מתוצרת [[התעשייה האווירית]]. באותן שנים נכנסו לשירות גם ה"קרנף" וה"ראם".
בשנות ה-80 החל מערך הבקרה והמודיעין של חיל האוויר להפעיל מטוסי בקרה, שליטה והתראה מוקדמת מסוג [[E-2 הוקאיי|E-2C הוקאי]]
בשנת [[2005]] החל חיל האוויר לקלוט את מטוסי ה"'''נחשון'''", מטוסי מנהלים מסוג [[גאלפסטרים 5|גאלפסטרים V]] שהוסבו לתצורת איסוף [[מודיעין צבאי|מודיעין אותות]] (סיגינט) שזכה לכינוי "'''שביט'''", ולתצורת בקרה אווירית, שזכה לכינוי "'''עיטם'''".
אחזקת מטוסי ה[[בואינג 707]] ("ראם"), ה-[[C-130 הרקולס]] ("קרנף") וה[[גאלפסטרים 5|גאלפסטרים V]] ("נחשון") נעשית על ידי [[התעשייה האווירית]], זאת בניגוד לשאר כלי הטיס בחיל האוויר שאחזקתם נעשית על ידי החיילים בגפים הטכניים.
====טייסות כלי טיס מאוישים מרחוק====
שורה 207:
[[קובץ:Arrow anti-ballistic missile launch.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טיל "[[חץ 2]]" נורה מהמשגר במהלך ניסוי טיסה. המערכת, הנמצאת באחריות מערך הנ"מ, מיועדת ליירוט [[טיל בליסטי|טילים בליסטיים]] בעת מעופם, והיא המערכת המבצעית היחידה מסוגה בעולם.]]
{{הפניה לערך מורחב|מערך ההגנה האווירית}}
בצה"ל, כוחות ההגנה האווירית (לשעבר [[נ"מ]]) כפופים לחיל האוויר. כוחות אלה אחראים על [[נגד מטוסים|הפלת כלי טיס עוינים]], [[ארטילריה רקטית|רקטות
בנוסף לטילי נ"מ מפעיל מערך ההגנה האווירית את [[מערך ההגנה הרב-שכבתית]] נגד [[ארטילריה רקטית]] ו[[טיל קרקע-קרקע|טילי קרקע-קרקע]]. המערך כולל בשכבתו הגבוהה ביותר סוללות טילי "[[חץ 3]]" שמיועד ליירט טילים
===מערך האחזקה===
שורה 217:
*פירוק מטוסים והרכבתם מחדש, עד הבורג האחרון, ביחידת האחזקה האווירית בדרג ד'.
לכל מטוס וציוד מנוהל מעין תיק אישי ובו פירוט כל רשימת התקלות שלו וכל פעולות
===מערך הבקרה===
שורה 229:
[[כוחות מיוחדים|הכוחות המיוחדים]] של חיל האוויר כוללים את היחידות הבאות:
* [[יחידת שלדג]] (יחידה 5101).
* [[יחידת החילוץ והפינוי בהיטס]] (יחידה 669).
* [[יחידת ההנחתה הקדמית]] (יחידה 5700).
שורה 244:
*'''[[בית הספר למקצועות הטכניים]]''' ('''ביסל"ט''') - ממוקם ב[[נמל התעופה חיפה|בסיס חיל-האוויר חיפה]] (בח"א 21). ביסל"ט מכשיר חיילים לשירות במערך הטכני של החיל כמכונאים, חשמלאים וטכנאים.
*'''[[בית הספר למקצועות התעופה]]''' ('''ביסמ"ת''') - ממוקם ב[[נמל התעופה עובדה|בסיס חיל-האוויר עובדה]] (בח"א 10). ביסמ"ת מכשיר חיילים לשירות במערך התעופה של החיל כפקחי טיסה, [[כבאות אווירית|כבאים]], פקידות מבצעים (פקמ"ציות), מפענחי תצלומי-אוויר (תצ"א), מקצועות הבקרה ועוד.
*'''[[בית הספר להגנה אווירית]]''' ('''ביסל"א''') - ממוקם בסמוך לקיבוץ [[משאבי שדה]] בדרום הארץ. מכשיר לוחמי נ"מ ושאר מקצועות תומכי לחימה במערך ההגנה האווירית.
*'''[[בית הספר לקצינים של חיל האוויר|בית הספר לקצינים]]''' ('''ביסל"ק''') - ממוקם ב[[נמל התעופה עובדה|בסיס חיל-האוויר עובדה]].
*'''[[בית הספר לחי"ר של חיל האוויר]]''' ('''ביסל"ח''') - ממוקם על יד בסיס חיל האוויר בחצרים. בית הספר לחי"ר של חיל האוויר מכשיר את כלל החיילים המשתייכים ל[[מערך ההגנה הקרקעית]] של חיל האוויר, מבצע הדרכות לכל הנושאים הקשורים בחי"ר בחיל וכמו כן אחראי להכשרת כל הנושאים באחריות להגנה קרקעית של בסיסי חיל האוויר.
*'''[[בית הספר למפעילי כטמ"ם]]''' - ממוקם בבסיס חיל האוויר בפלמחים. מכשיר מטיסי מל"טים.
שורה 259:
* חוגרים ו[[קצין|קצינים]] עד כניסתם לקבע: מכנסיים וחולצה בצבע חקי בהיר.
* נגדים מדרגת רס"ל, קצין שסיים [[קורס טיס (צה"ל)|קורס טיס]], קצין בתפקיד ייצוגי וקצינים בקבע (מדרגת סרן ומעלה): מכנסיים בצבע כחול כהה וחולצה בצבע תכלת.
* דרגות החוגרים, הנגדים והקצינים בצבע כסף על רקע כחול.
* לקצינים כובע מצחייה כחול עם סמל חיל האוויר.
שורה 563:
ב-[[2013]], על רקע [[מלחמת האזרחים בסוריה]], מטוסי חיל האוויר הישראלי תקפו מספר פעמים שיירות נשק ב[[סוריה]] שיועדו להעביר [[אמצעי לחימה]] מתקדמים ל[[חזבאללה]]. ב-[[31 בינואר]] [[תקיפת שיירת הנשק הסורית במחוז ריף דמשק שבסוריה|הושמדה שיירת נשק במחוז ריף דמשק בסוריה]] שהעבירה [[טיל נגד מטוסים|טילי נ"מ]] מתקדמים מדגם [[SA-17]] ונהרג [[חסן שאטרי]], גנרל בכיר ב[[משמרות המהפכה האיראניים]], ואילו בתחילת חודש [[מאי]] במספר תקיפות הושמדו שיירות ומחסני [[טיל קרקע-קרקע|טילי קרקע-קרקע]] מדגם [[פאתח 110]]{{הערה|{{ynet|רועי קייס|"טילים מאיראן הותקפו בנמל התעופה של דמשק"|4375930|5 במאי 2013}}}}. ב-[[23 בספטמבר]] [[2014]] יירטה סוללת "יהלום" של [[מערך ההגנה האווירית]] [[מטוס קרב]] סורי מדגם [[סוחוי Su-24]] באמצעות טיל [[MIM-104D פטריוט]], ובכך רשמה הפלת בכורה עולמית למערכת הפטריוט של כלי טיס מאויש עוין. ב-[[18 בינואר]] [[2015]] יוחסה לחיל האוויר הישראלי [[התקיפה האווירית בגבול ישראל-סוריה (ינואר 2015)|תקיפה אווירית בגבול ישראל-סוריה]] בה נהרגו מפקדים בכירים בחזבאללה וב[[משמרות המהפכה האסלאמית]] שעסקו בהקמת [[ארגון טרור|יחידת טרור]] ב[[רמת הגולן]]. בליל ה-[[19 בדצמבר]] 2015 יוחס לחיל האוויר הישראלי ביצוע [[סיכול ממוקד]] בבניין בפאתי [[דמשק]] בו חוסל ה[[מחבל]] [[סמיר קונטאר]] ועוד 7 אנשי חזבאללה{{הערה|שם=מותו|{{ynet|רועי קייס, יואב זיתון וליעד אוסמו|חיזבאללה: סמיר קונטאר, רוצח משפחת הרן, חוסל בתקיפה ישראלית בדמשק|4741487|20 בדצמבר 2015}}}}{{הערה|{{nrg|אסף גבור ויוחאי עופר|בכיר חיזבאללה סמיר קונטאר חוסל הלילה בסוריה|743/589|20 בדצמבר 2015|1|2}}}}.
התקיפות המשיכו גם ב-[[2016]]: ב-[[4 באוגוסט]] 2016, ישראל תקפה על פי דיווחים זרים שיירה של החזבאללה בסוריה שהובילה לוחמים ואמצעי לחימה. ב-[[24 באוגוסט]] כלי טיס ישראלים
ב-[[13 בינואר]] [[2017]], [[צבא סוריה]] דיווח שמטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי תקפו בחצות הלילה את שדה התעופה הצבאי אל-מאזה ב[[דמשק]]. בתקיפה הושמדו על פי סוריה מבני [[מכ"ם]], מחסני [[תחמושת]], בסיס [[חיל שריון]] ובסיס [[הגנה אווירית]], וכן נהרגו ונפצעו מספר קצינים סורים. הצבא הסורי טען שהתקיפה נועדה לסייע למורדים הסורים, והזהיר את ישראל שלתקיפה תהיה השלכות חמורות{{הערה|{{nrg|אסף גבור|הצבא הסורי: ישראל תקפה שדה תעופה בדמשק|856/993|13 בינואר 2017|1|2}}}}.
שורה 577:
{{ערך מורחב|הפלות חיל האוויר הישראלי}}
במהלך המלחמות, הצליחו טייסי חיל האוויר להשיג הפלות רבות של מטוסי אוויר, ולהשיג עליונות על פני חילות האוויר היריבים. על פי נתוני חיל האוויר{{הערה|על פי [http://www.iaf.org.il/43-he/IAF.aspx אתר חיל האוויר].}}, בסך הכל הפילו טייסי חיל האוויר ב[[קרב אוויר|קרבות אוויר]], מאז [[1948]], 687 מטוסי אויב. מספר מטוסי
{| class="wikitable"
|-
שורה 594:
| <center>[[מלחמת לבנון הראשונה]]</center> || <center><center>'''88'''</center></center> || <center>'''0'''</center> ||
|-
| <center>בין המלחמות</center> || <center>'''126'''</center> || <center>'''3''<nowiki/>'''''</center> ||
|-
| <center>סה"כ</center> || <center>'''687'''</center> || <center>'''25-26'''</center> || יחס של 1:27.5
| |||