חיסרון לגודל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: ]], \1 |
|||
שורה 5:
חיסרון לגודל בא לידי ביטוי כאשר עוצמת הארגון מקזזת את היתרונות לגודל שמשיג הארגון, והארגון יוצא נפסד. כאשר עלויות מסוימות של העסק עולות בצורה רבה יותר לעומת העלייה בגודלו, מדובר בחיסרון לגודל. הגדרה מדויקת יותר היא כי העלות הממוצעת ליחידה לטווח הארוך עולה עם עלייה בתפוקה{{הערה|Diseconomies of scale, https://moneyterms.co.uk/diseconomies-of-scale/}}. המושג חיסרון לגודל משמש הן בהיבט המחקרי והן בהיבט של [[קבלת החלטות]].
[[File:Economies-of-Scale.jpg|alt=economies of scale|thumb|350x350px|נקודת המינימום היא נקודת הייצור Q שבה מתקבלת העלות הממוצעת המינימלית בטווח הארוך. החלק הימני של העקומה LRAC ׁׁׁׁמ(LONG-RUN AVERAGE COST) ממחיש את ההשפעה של החיסרון לגודל. החלק הימני מתאר את העלייה בכמות הייצור Q עם עלייה גדולה יותר של העלות הממוצעת ואילו החלק השמאלי ממחיש את היתרון לגודל של הפירמה – ככל שהכמות עולה העלות הממוצעת פוחתת.
את הגודל מאפיינים על פי העניין. מאפייני גודל שכיחים כוללים את כמות אנשים, היקפי פעילות כגון כמות היחידות המיוצרות, כמות מכירות הון וכדומה.
שורה 14:
חיסרון לגודל יכול להתרחש גם מסיבות חיצוניות לפירמה. לדוגמה, כאשר העסק הופך להיות גדול יותר עלול לפעול לחץ על אספקה של חומרי גלם ומחירי התשומות יעלו.
בענפים מסוימים, ה[[רגולציה]] יכולה להיות הדוקה יותר על חברות גדולות כתוצאה של דיני תחרות או עבור תעשייה מסוימת. עם זאת, בדרך כלל, יש [[יתרון לגודל]] בהתמודדות עם הרגולציה
==דרכי התמודדות==
| |||