האלף ה-2 לפנה"ס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: אזור, הייתה, \1ניסיו\2\3 |
|||
שורה 20:
{{legend|#8080FF|חברות עם ממשל}}
{{legend|#804000|אימפריות}}
הקו הסגול שמקיף את אסיה ואירופה מציין מרחב בו התקיים עיבוד ברונזה, הקו האדום
]]
[[קובץ:Code-de-Hammurabi-1.jpg|ממוזער|[[אסטלה]] עם [[חוקי חמורבי]]]]
* דעיכת תרבות [[שומר]] - לאחר חורבן [[אור (עיר)|אור]], המשיכה השליטה השומרית באזור להתקיים בערים איסין ולרסה. שליטה זו הסתיימה עם כיבוש הערים במאה ה-18 לפנה"ס על ידי [[חמורבי]] מלך בבל. חמורבי המשיך לקיים את התואר מלך שומר ואכד. התרבות השומרית נטמעה בתרבויות של אכד ובבל ונעלמה.
* [[אשור|ממלכת אשור]] בתקופה זו מתרחשות תקופת אשור הקדומה (עד אמצע המאה ה-15 לפנה"ס) ותקופת אשור התיכונה - האימפריה (עד סוף המאה ה-10 לפנה"ס).
* התפתחות [[בבל|בבל הקדומה]] - בשנת [[1894 לפנה"ס]] עלה לשלטון המלך האמורי [[שומו-אבו| שוּמוּ־אַבּוּ]]. הוא ייסד את השושלת הראשונה של בבל, שהייתה שושלת אמורית. בנו [[שומו-ל-אל|שוּמוּ־לַ־אִל]], היה הראשון שקבע את בבל כ[[עיר בירה]] ובכך נוצרה ה"שושלת הבבלית הראשונה". המלחמות באזור נמשכו כ־130 שנה, על השליטה על הקרקעות הפוריות של האזור. מלכי השושלת הראשונה כבשו את ערי המדינה [[בורסיפה]] [[כיש]] ו־[[סיפר (עיר)|סיפר]] והכניסו אותן תחת הגמוניה בבלית. במחצית [[המאה ה-18 לפנה"ס|המאה ה־18 לפנה"ס]], הרחיב [[חמורבי]] הממלכה הבבלית, כבש ואת [[עיר מדינה|ערי המדינה]] [[איסין]] ו[[לרסה]], הרס את [[מארי]], גרש את ה[[עילם|עילמים]], ואחד את הארץ תחת שלטון העיר בבל. בשנת 1754 לערך נכתבו [[חוקי חמורבי]] - קודקס החוקים הנודע והמקיף בחוקי המזרח הקדום. לאחר חמורבי עלה לשלטון בנו [[שמשו-אילונה|שמשו־אילונה]] ובתקופה זו החלו
* הממלכה ה[[חתים (עם)|חתית]] ב[[אנטוליה]].
* המשך התפתחותה של ממלכת [[עילם]]
* [[היסטוריה של מצרים העתיקה|הממלכה התיכונה]] במצרים (2052-1570 לפנה"ס) ולאחריה בתקופה 1550–1070 לפנה"ס, התקיימה במצרים תקופת הממלכה החדשה, שכוללת את השושלות ה-18–20. המרכז האדמיניסטרטיבי עובר לתבאי במצרים העליונה, אשר הייתה מולדת השושלת החדשה. בתקופה זו במקום מדיניות של התגוננות עברה מצרים למדיניות של כיבוש. מצרים חדרה מזרחה וניכרת ההשפעה של התרבויות אותן פגשה על האומנות, לבוש, מותרות ועוד. ימי השושלת ה-19 (1305–1200 לפנה"ס) הם ימי תור הזהב של מצרים הפרעונית. בשנת 1290 לפנה"ס עלה לשלטון אחד מהגדולים שבמלכי מצרים, פרעה [[רעמסס השני]] שמלך עד מותו ב-1224. רעמסס השני יצא במרץ רב להשבת כבודה ותפארתה של האימפריה. תקופת שלטונו הצטיינה בשגשוג כלכלי, מה שאפשר ביצוע מיזמי בנייה גרנדיוזיים אשר רבים מהם קיימים גם היום. בשנת 1269 לפנה"ס יצא רעמסס צפונה, במסע צבאי כנגד האימפריה החתית, על מנת לכבוש מחדש את לבנון ודרום סוריה של ימינו. שיאו של מסע זה היה קרב ענק המוכנה קרב קדש בו השתתפו אלפי מרכבות ורבבות חיילי רגלים. כ-16 שנים לאחר הקרב, נחתם הסכם השלום החיתי – מצרי.
* דומיננטיות מצרית בכנען וב[[סוריה]]. (1600-1360 לפנה"ס)
שורה 34:
* העידן העתיק ב[[היסטוריה של סין|סין]] - [[שושלת שאנג|שושלת שָׁאנְג]] הייתה השושלת השנייה בתולדות סין. לפי ההיסטוריוגרפיה הסינית, שושלת זו שלטה לאחר [[שושלת שיה]], באלף השני לפני הספירה באזור עמק הנהר הצהוב. לשושלת היו 31 מלכים, והיא הייתה הארוכה שבשושלות סין. בתקופה זו הופיעו הרישומים הכתובים העתיקים ביותר בסין – אלו נחרטו לצורך הגדת עתידות על עצמות או קונכיות. כתבים אלה, המכונים [[עצמות ניחוש]], מתוארכים למאה ה-13 לפנה"ס לערך. בשנת 1046 לפנה"ס המלך ווּ מג'וֹאוּ, הביס את המלך ג'וֹאוּ משָׁאנְג, ובכך סיים את שלטונה של שושלת שאנג והפך למלך הראשון של [[שושלת ג'ואו]] בסין.
* דעיכתה של [[תרבות עמק האינדוס]] - ב-1900 לפנה"ס לערך, החלו להופיע סימנים של הדרדרות הדרגתית. אנשים החלו לעזוב את הערים ולאלו שנותרו לא הייתה תזונה מספקת. עד סביבות 1800 לפנה"ס ננטשו רוב הערים. בהמשך תרבות זו נשכחה. דבר לא היה ידוע עליה עד לגילויה ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]] בידי ר. ד. בנרג'י.
* בסביבות 1800 לפנה"ס החלה לדעוך [[ציוויליזציית נורטה צ'יקו]] בפרו,
* מסביבות 1500 לפנה"ס החלה להופיע התרבות של [[אולמקים|האולמקים]] ששרדה עד עד לשנת 400 לפנה"ס. האולמקים חיו באזור השפלה הטרופית של דרום-מרכז [[מקסיקו]], בעיקר באזורים שמהווים היום את מדינת וראקרוס ומדינת טבסקו במצר היבשה טהואנטפק (Tehuantepec). השפעתם התרבותית הייתה נרחבת יותר, ויצירות אמנות של האולמקים נמצאו אפילו באל סלוודור.
| |||