החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות

לאחר סיום הלחימה באירופה הצטרפה ברית המועצות למלחמה נגד [[האימפריה היפנית]] כפי שהבטיח סטלין לרוזוולט ולצ'רצ'יל במהלך [[ועידת יאלטה]]. ב-[[8 באוגוסט]] [[1945]], יומיים לאחר [[הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי|הטלת הפצצה האטומית על הירושימה]], הכריזה ברית המועצות מלחמה על יפן, וכוחותיה פתחו במתקפה גדולה על [[צבא קוואנטונג]] היפני בצפון סין. תוך פחות משבועיים השתלטו הכוחות הסובייטיים (שכללו שלוש [[קבוצת ארמיות|חזיתות]]) על [[מנצ'וריה]] כולה, דרום סחלין ו[[האיים הקוריליים]], והנחילו לכוחות היבשה של הצבא היפני את התבוסה הגדולה ביותר שספגו במהלך המלחמה כולה, אם כי לבריה"מ היה גבול יבשתי עם האימפריה היפנית שהקל עליהם (בניגוד לארה"ב או בריטניה). הכוחות היפניים המשיכו להתנגד להתקדמות הכוחות הסובייטיים גם לאחר הודעת הכניעה של קיסר יפן ב-15 באוגוסט. ב-[[2 בספטמבר]] במסגרת [[כניעת האימפריה היפנית|טקס הכניעה הרשמי של יפן]], שנערך על סיפון [[אוניית מערכה|אוניית המערכה]] האמריקנית [[אוניות המערכה מסדרת איווה#"מיזורי" (BB-63)|מיזורי]], נכנעו היפנים גם בפני ברית המועצות.