גרי אקשטיין – הבדלי גרסאות

במרץ 1977 יצא לרדיו הלהיט הראשון של אקשטיין - "קפטן ג'ק". בעקבות הצלחתו של השיר, הושלם [[אלבום בכורה|אלבום הבכורה]] של אקשטיין - "מחזור א' תשל"ז", שיצא באוקטובר אותה שנה בחברת התקליטים "קוליפון" (שהתמחתה בעיקר במוזיקה מזרחית, וגם הפיצה את אלבומיו של [[צביקה פיק]]). עוד באותה שנה הוא ניגן בהקלטות של צביקה פיק לאלבומו "שירי משוררים" וכן בתקליט השדרים הראשון של [[זוהר ארגוב]] - "ילדה חיכיתי שנים". ההקלטות עם שני הזמרים נערכו באולפני "קוליפון" ביפו, שם החל אקשטיין להתמקצע גם כטכנאי קול.

 

 

ב-1979 הוציא את [[אלבום מוזיקה|אלבומו]] השני, "גרי אקשטיין" שכלל את הלהיטים: "בוגי איתי הלילה", "היום זה היום", "אני הולך לבית שאן" (שנכתב כפרודיה על שירו של צביקה פיק - "אני הולך לאן שאן"), "רוח סתיו" ו"קפטן ג'ק (שכבר נכלל באלבומו הראשון). באותה שנה הוא הקליט דואט עם [[שלמה ארצי]], "[[פתאום כשלא באת]]", וניגן בתקליטו של ארצי "[[דרכים]]". עוד ניגן בהופעות ובהקלטות האלבום "המראה" של צביקה פיק, בתקליט "[[והילד הזה הוא אני]]" שכתב [[יהודה אטלס]] והלחין [[אבנר קנר]], ועיבד את השיר "הלילה האחרון" לעוזי פוקס.