כוי – הבדלי גרסאות

הוסרו 4 בתים ,  לפני שנתיים
אין תקציר עריכה
|colspan="1"|דעות שונות לכוי:{{ש}} [[אייל]], מין תערובת של [[כבשה]] ו[[צבי]] ו[[תאו]]
|}
'''כּוֹיכּוי''', הוא מונח המוזכר ב[[משנה]]{{הערה|ראו: {{משנה|בכורים|ב|ח}}; {{משנה|בכורים|ב|יא}}; {{משנה|נזיר|ה|ז}}; {{משנה|חולין|ו|א}}; {{משנה|בכורות|א|ה}}.}} שמתאר [[בעל חיים]] שמבחינה [[הלכה|הלכתית]] הוא ספק [[חיה (יהדות)|חיה]] ספק [[בהמה טהורה|בהמה]], לעניין הגדרותיהם ההלכתיות הנוגעות למגוון הלכות שבהן יש שוני בין חיה לבהמה. הכוי הוא בעל חיים [[כשר]].
 
== זהותו ההלכתית ==
הגיית השם "כוי" מתחלקת לפי ארצות המוצא; ה[[אשכנזים]], היו רגילים להגותו: '''כְּוִי''' (kvi). לעומתם, אצל ה[[יהדות תימן|תימנים]], וכן אצל רוב ה[[יהדות ספרד (העידן המודרני)|ספרדים]], הוא נהגה: '''כּוֹי''' (koy). כיום, גם חלק מן האשכנזים התחילו לכנותו כּוֹי, בעיקר מחמת הוצאות הספרים השונות המהדירות את ה[[תלמוד בבלי]] במהדורה מנוקדת, ומנקדות "כּוֹי"{{הערה|כגון "תלמוד בבלי המבואר" שבהוצאת [[ארטסקרול]]-מסורה (ידוע כ[[תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין]]), או "[[מתיבתא (פירוש)|מתיבתא]]" שבהוצאת [[עוז והדר]].}}, ובעקבות מסקנות אנשי המחקר, כדלקמן.
 
בקרב החוקרים, נוטים להכריע את קריאת השם: '''כּוֹי''' (koy) (על משקל "גוי" ו"נוי"){{הערה|ראו לדוגמה '''[[הערוך השלם]]''' ([[חנוך יהודה קאהוט]], וינה תרל"ח-תרנ"ב), כרך ד, עמ' רה; '''[[תוספות הערוך]]''' ([[שמואל קרויס]], וינה תרצ"ז), עמ' ריח; '''תורת הצורות של לשון המשנה''' ([[משה בר אשר]], בשיתוף [[מוסד ביאליק]], תשע"ה), כרך א, תצורת שם העצם, פרק ח, 2.23, עמ' 192.}} בהסתמך בעיקר על [[כתב יד (העתק)|כתבי היד]] העתיקים (בפירוט: בכתב יד פריז{{הערה|1400}}, כתב יד וותיקןותיקן וכמה פעמים בכתב יד ליוורנו: '''כּוֹי'''. באופן דומה: '''כּוֹיִ''', מופיע ב[[כתב יד קאופמן]]{{הערה|ביכורים ב, ח; ב, יא; נזיר ה, ז; בכורות א, ה X2; חולין ו, א}} ובנוסח הבבלי{{הערה|ראו '''מסורת הלשון העברית המשתקפת בניקוד הבבלי''' ([[ישראל ייבלין]], ירושלים תשמ"ה), חלק רביעי, פרק לו, שמות שבהם תנועה קיימת, עמ' 761.}}. בכתב יד פרמה א{{הערה|די-רוסי 138, מהדרות צילום, הוצאת מקור, 1970}} מנקד בשני מקומות: '''כּוּיִ''', על משקל פּוּל. ובכתב יד ליוורנו הוזכר לרוב: '''כָּוִי'''{{הערה|ראו '''תורת הצורות של לשון המשנה''' (משה בר אשר, בשיתוף מוסד ביאליק, תשע"ה), כרך א, תצורת שם העצם, פרק ח, 2.23, עמ' 192-193.}}).
 
== בתרבות ==