ויקיפדיה

משפחת פורמון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
מ בוט החלפות: \1, \1גיליון, \1–\2, \1וונציה, \1ייתכן, תל אביב
שורה 2:
 
== תולדות המשפחה ==
לפי השערה מסוימת, בני משפחת פורמון היו מהאשכנזים שנדדו דרך [[איטליה]] לטורקיה. לפי השערה זו, יתכןייתכן ששם המשפחה 'פורמון' או 'פירמון' אינו אלא צורה מסוגננת או משובשת של השם האשכנזי 'ברמן'.{{הערה|חנה יעקבסון, אוניברסיטת תל אביב תשמ"ד 1984: יהודים בדרכי השיירות ובמכרות הכסף של מקדוניה – קורותיהן של קהילות סירס וסידרוקאפסי במאות ה-15 וה-16}}
 
על בני המשפחה נמנים הרבנים הבאים:
* רבי יעקב סמו"ט - רב של קהילת קייאנה (איטליה) בשלוניקי בשנים [[1554]] - –[[1565]], ולדעת [[רבי דוד קונפורטי]] שמו היה רבי יעקב פורמון, ואילו סמו"ט זהו כינוי שהיה מוסיף ליד חתימתו.{{הערה|[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?538&pageid=P0034R.LST&rect=272,1864,1239,2311&pagewidth=2299 קורא הדורות עמ' 66]}} לפי השערה מסוימת הוא אף היה אחיו של [[יוסף פורמון|רבי יוסף פורמון]] וכיהן משנת [[ה'ש"ל]] [[1570]] כמורה בישיבתו [[פטרס|שבפטרס]].
*רבי [[יוסף פורמון]] [[רב]] [[פוסק|ופוסק]] בולט, מרבני [[טורקיה]] ומגדולי חכמי [[סלוניקי|שלוניקי]]. משנת [[1560]] בערך {{הערה|ראה קורא הדורות דף לח עמ' א-ב}} כיהן כרב וראש ישיבה [[פטרס|בפטרס]], שהייתה נתונה אז תחת השלטון הטורקי
*רבי צדיק פורמון - בנו של רבי יוסף פורמון, ידיד של [[המהרש"ך]]. תרגם את הספר [[תורת חובות הלבבות]] [[לאדינו|ללאדינו]]. הספר נקרא '''אובליגאשייון די לוש קוראשוניש'''.{{הערה|במקור אחר הכתיב 'איל דיב'ור די לוס קוראסוניס'}}. מהדורה ראשונה של הספר נדפסה כנראה בקושטא [[1567]], בשנת [[ה'תע"ג]] [[1713]] הובא לבית הדפוס Nalla Stamperia Bragadina בונציהבוונציה על ידי משה בן שלמה אשכנזי, ונדפס באותיות עבריות מרובעות ומנוקדות.{{הערה|[https://www.researchgate.net/publication/299235645_Explicit_and_Implicit_Hebrew_in_Rabbinical_Ladino ראה כאן עמ' 178 בקובץ]}} {{הערה|[http://beta.hebrewbooks.org/11707 קישור לספר באתר היברובוקס]}} התרגום המקורי נכתב באותיות עבריות,כשלאחר מכן רבי [[דוד פרדו]] פרסם תעתיק של החיבור לאותיות לטיניות.
*רבי יוסף פורמון (השני) – בנו של רבי צדיק, נכדו של רבי יוסף פורמון הראשון. בשלהי המאה ה-16 התמנה לכהן כרב על אחד מקהלי [[סיציליה]] שבפטרס. מינוי לו התנגדו חלק מהקהלים, והתכתבות על מחלוקת זו מופיעה בספרו של מהרש"ך אשר כתב, כי בנוסף למעלותיו של רבי יוסף המקנות לו את הזכות לכהונה זו, הרי שהוא זכאי לכך גם בשל טענת 'חזקה' שהרי אביו רבי צדיק וסבו רבי יוסף כהנו באותה שררה.{{הערה|[https://www.hamichlol.org.il/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F משפחת פורמון באתר המכלול]}}
==לקריאה נוספת==
*לאה בורנשטיין-מקובצקי: לתולדות המאבק על ההגמוניה בקהילת פאטראס במאה הט"ז. מיכאל: מאסף לתולדות היהודים בתפוצות, תשמ"ב (כרך ט-מא), אוניברסיטת תל- אביב
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?181784&pageid=P0001.LST&rect=511,610,2004,1446&pagewidth=2166 לאה בורנשטיין, חיבור לשם קבלת תואר 'דוקטור לפילוסופיה': ההנהגה של הקהילה היהודית במזרח הקרוב משלהי המאה הט"ו ועד סוף המאה הי"ח, באתר אוצר החכמה] (בתשלום)
*לאה בורנשטיין-בקובצקי: ר' שלמה ברוך, מחכמי יוון במאה ה-ט"ז, ספר תשובותיו וקשריו עם חכמי זמנו. בתוך: מורשת ישראל כתב עת ליהדות לציונות ולארץ ישראל גליוןגיליון מספר 14 טבת תשע"ז ינואר 2017
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/משפחת_פורמון"