יעקב יהושע פלק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Hadar.horowitz (שיחה | תרומות) מ הוספת מקור |
Hadar.horowitz (שיחה | תרומות) תיקון טעות - הפני יהושע לא כתב את הדבר בהקדמתו, אלא סופר עליו כך על ידי רבי מנחם מנדל מקוצק |
||
שורה 34:
ב[[ג' בכסלו]] [[ה'תס"ג]] ([[1702]]) נספו אמו, אשתו ובתו הקטנה בפיצוץ של מחסני [[אבק שריפה]] בעיר, שגרם להחרבת ביתו ובתים נוספים, וכן לשריפה ברחבי העיר, אך הרב פאלק שרד.
ב[[הקדמה]] לספרו "פני יהושע" כתב שהמניע לכתיבת הספר הייתה פיצוץ מחסן חומר הנפץ בעיר,{{הערה|1=יש המבינים מדבריו שרעידת אדמה גרמה לפיצוץ}} עת הבית בו ישב ולימד קרס על כל יושביו ובעיר פרצה שריפה. בשכבו תחת ההריסות הוא [[נדר|נדר לה']] שאם יוציאו משם יעסוק כל חייו בלימוד התורה וגם ימשיך במה שהתחיל אבי סב אביו, מחבר הספר [[יהושע העשיל|מגיני שלמה]] – תירוץ קושיות [[בעלי התוספות]] על [[רש"י]]. מיד כשסיים את נדרו נפתח בפניו שביל בין העמודים שקרסו.{{הערה|שם=הקדמה|1=אז אמרתי, עודני בתוך הגל, אם יהיה אלקים עמדי והוציאני מן המקום הזה לשלום... לא אמנע עצמי מכותלי בית המדרש ולשקוד על דלתי העיון בסוגיית הש"ס ופוסקים... ובזה חשקה נפשי לילך בעקבות אבותי ה"ה (הרב הנכבד או: הרי הוא) אבי אמי-רבתא הגאון המנוח המפורסם הרב המא"הג מוה' (המאור הגדול מורנו הרב, או: המאור הגולה - מורנו הרב) יושע, אשר שמו בקרבי (כלומר שהוא קרוי על שמו) האב"ד דק"ק (אב בית הדין של קהילת קודש) קראקא שחיבר ספר מגיני שלמה ליישב קושיות התוס' על רש"י ז"ל וליישב מה שמניחין התוספות בתימא. ולעת ההיא עדיין לא זכינו לאורו של הספר הנ"ל, רק מאשר אבותינו ספרו לנו ולמשמע אוזן תאבה נפשי (משחק מילים עם הפסוק באיכה) ללכת גם אני בדרכיו... רק כל זמן שנתחדש לי שום דבר בסוגיית הגמרא או בפירש"י ותוס' והיה הדבר נוטה בעיני - שהוא על צד דרך לימוד האמיתית, לפי דרך קדמונינו ורבותינו: אותה אבחר ואקרב לכתוב בספר הזכרונות... אמנם כן באשר שכבר נדפס ספר [[שו"ת]] לאדוני זקיני המנוח הגאון המפורסם מו"ה יושע, הנקרא גם כן בשם 'פני יהושע' (הערה: נדפס אחר מותו של מחבר ה'מגיני שלמה') לכן קראתי הספר הלז גם בשם 'אפי זוטרי' כי קטן הוא לגבי אפי רברבי - הוא החיבור של אא"ז זצ"ל (אבי אדוני זקני זכר צדיק לברכה).}}
נישא בשנית לטויבא, בת הגביר ישכר מלבוב, אשר החזיקו במשך כל חייו. לאחר פטירתה ממחלה ממושכת, נשא את גיטא איגר, אשר ה[[חיד"א]] מספר אודותיה כי במסעותיו הגיע לעיר [[וורמס|וורמיזא]] שם התארח אצל הפני יהושע, ואשתו של הרב הייתה למדנית גדולה והרב ואשתו דברו ביניהם בלימוד.{{הערה|1=ספר "מעגל טוב" לחיד"א.}} קיבל סמיכה מאת ה[[חכם צבי]].
שורה 53:
הספר נדפס במקור בארבעה חלקים: חלק שני נדפס באמסטרדם שנת [[ה'תצ"ט]] (1739), חלק ראשון נדפס בפרנקפורט על המיין בשנת [[ה'תקי"ב]] [[1752]], חלק שלישי נדפס בפרנקפורט בשנת מותו של הפני יהושע - [[ה'תקט"ז]] (1756). חלק רביעי נדפס לאחר מותו. הספר מבאר את סוגיות הש"ס על־פי גדולי המפרשים, בעיקר ה[[תוספות]] ו[[רש"י]] - שהמחבר היה מצאצאיהם. הביאור נעשה בשיטת העיון, החקירה, ה[[סברה (הלכה)|סברה]] וה[[פלפול]]. אופיינית לחיבור זה הירידה לפרטי הפרטים של כל סוגיה. אף ששיטת הלימוד המקובלת בדורות האחרונים רחוקה למדי מדרכו, זוכה הספר לפופולריות רבה בישיבות והוא אחד מאבני היסוד במשא־ומתן התלמודי. ספרו כולל חידושים על מסכתות [[מסכת ברכות|ברכות]], [[מסכת שבת|שבת]], [[מסכת כתובות|כתובות]], [[מסכת גיטין|גיטין]], [[מסכת קידושין|קידושין]], [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]], [[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]], [[מסכת חולין|חולין]], [[מסכת מכות|מכות]], [[מסכת שבועות|שבועות]], ועוד כמה חידושים על מסכתות שונות. לעומת זאת נשארו בכתב יד חידושיו ל[[מסכת בבא בתרא]].
כאמור, בהקדמה לספרו, הסביר שאת הספר כתב לאחר הנדר להמשיך בדרכו של אבי סבתו של אביו בספר 'מגיני שלמה' ולפרש את כל השאלות של בעלי התוספות על פירוש רש"י ב[[התלמוד הבבלי|ש"ס]].
== משפחתו ==
| |||