פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 43 בתים ,  לפני חודש
מ
ויקיזציה
{{סופר}}
"'''ש. שפרה'''" הוא [[שם עט|שם העט]] שבו נודעה '''שפרה שיפמן שמואלביץ''' ([[1931]] – [[9 בפברואר]] [[2012]]), שהייתה [[משוררת]], [[מתרגם|מתרגמת]], [[סופר]]ת ו[[חוקר ספרות|חוקרת ספרות]] [[ישראלי]]ת. כלת פרסים רבים.
 
==קורות חייה==
ש. שפרה נפטרה בראשית שנת [[2012]] בגיל 80, לאחר מחלה ממושכת. נקברה לצד בעלה ב[[בית העלמין ירקון]].
 
ארכיונה האישי נמצא ב[[ארכיון גנזים]] -של [[אגודת הסופרים]] ב[[בית אריאלה]] ב[[תל אביב]].
 
== עבודתה הספרותית ==
בשנותיה האחרונות פרסמה ספרי ילדים ונוער העוסקים גם הם במיתולוגיה השומרית-אכדית ובבלית. דרך דמותו של סופר אשורי דמיוני '''קרדי-נרגל''', המספר סיפורים למלך [[אשורבניפל]], הציגה לקוראים הצעירים את סיפורי המיתולוגיה.
 
החוט המקשר בין עבודת התרגום שלה לרבות מעבודותיה האחרות הוא הקשר למקום ([[ארץ ישראל]] ו[[המזרח התיכון]]). על פי דבריה, הגיעה להתעניינות בספרות המזרח הקדום כתוצאה מהתעמקותה ביצירתו של [[נסים אלוני]]<ref>גלבוע, שולמית: ראיון עם ש. שפרה, כתב יד השמור ב[[מכון גנזים]].</ref>. קשר זה היה מרכזי לאידיאולוגיהלאידאולוגיה של החבורה שכונתה [[הכנענים]], וש. שפרה הייתה מקורבת לחבריה, ובפרט ל[[יונתן רטוש]]. עליו העידה שערך את שיריה הראשונים<ref>ש. שפרה: הרצאה על יונתן רטוש שנישאה ב[[בית ביאליק]]. ב[[ארכיון גנזים]] (פריט 687/כ-34)</ref>, ושחלק מכתביו הוציאה לאור אחרי מותו, ול[[אהרן אמיר]]<ref>שירי לב-ארי: חייו של איש עברי. ב[[הארץ]], 1 במרץ 2008.</ref>. הייתה חברת מערכת בעמותת "[[קשת החדשה]]".
 
שירתה של ש. שפרה תורגמה לשפות שונות, ויצירתה המקורית ותרגומיה פורסמו בכתבי עת ובמוספי ספרות.
 
<br />
 
==יצירותיה==
נעשה ניסיון לשחזר את המנגינה של השירה השומרית ולכוון לאוזנו של הקורא. נעשה שימוש ב[[עברית מקראית]] מבחינת ה[[עברית מקראית#תחביר|תחביר]]; לדוגמה, כינוי השעבוד המקראי "אשר" (ולא בכינוי המאוחר "ש"), וגם בכינויי היחס של העברית המקראית. מאחר ש[[עברית מקראית#אוצר מילים|אוצר המילים]] המקראי המצומצם לא ענה על כל הצרכים, היה צורך לעשות שימוש במילים מתקופות מאוחרות יותר. במקרים מסוימים סייע המקרא בהשלמת מילים שחסרו במקור.
 
[[מילון]] [[אכדית|אכדי]]-[[אנגלית|אנגלי]] בן 20 כרכים, הכולל מובאות מהיצירות, שימש למעשה כ[[קונקורדנציה]],{{הערה|[http://oi.uchicago.edu/research/publications/assyrian-dictionary-oriental-institute-university-chicago-cad The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago] (CAD), the University of Chicago |שמאל=כן}}, וכך גם במילון אכדי-[[גרמנית|גרמני]] בן שלושה כרכים.{{הערה| Wolfram von Soden, ''Akkadisches Handwörterbuch: unter Benutzung des lexikalischen Nachlasses von Bruno Meissner'' (AHw), 1959-1981|שמאל=כן}}. אמצעי עזר אלה סייעו להתחקות אחר משמעויותיהן של כל ה[[מילה (בלשנות)|מילים]] ביצירה.
 
====ציטוט====
לקראת סיום עלילותיו מתבונן גילגמש במוות מבעד לעיני [[אנכידו]] חברו ודורש ממנו לתאר לו את מראות השאול; [[אנכידו]] מסרב להיענות לבקשתו, כי הוא חס על רגשותיו:
{{ציטוט|תוכן= "לֹא אַגִּיד לְךָ, חֲבֵרִי, לֹא אַגִּיד לְךָ,{{ש}}
אִם אַגִּיד לְךָ אֶת מִשְׁפְּטֵי הַשְּׁאוֹל אֲשֶׁר רָאִיתִי '''-''' {{ש}}
===שירה===
* '''שיר אשה''', [[מחברות לספרות (הוצאת ספרים)|מחברות לספרות]], [[1962]].
* '''הצעד הבא''', [[הוצאת מחברות לספרות]], [[1968]].
* '''שירי מדבר''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], [[1971]].
* '''חצבים נרות נשמה''', [[הוצאת עם עובד]], [[1985]].
*'''עלילות [[איננה]]-אישתר בשאול''', הוצאת עם עובד, 2012
 
==מחקר==
* '''בין תנור לבריכה ''' - מקרא בסיפורי [[נסים אלוני]] 1981, הוצאת פרוזה
* '''מעלילות ראשית ועד מלכים ונביאים''' - מקורות חוץ לתוכנית הלימודים החדשה במקרא, הוצאת עם עובד 2003
* '''המלים ככישוף והכישוף שבמלים''' – שיחות על ספרות המזרח הקדום - [[האוניברסיטה המשודרת]], הוצאת משרד הביטחון
* מאמרים שעסקו ביצירתם של [[נתן אלתרמן]], [[יונתן רטוש]], [[אסתר ראב]], [[אמיל חביבי]], [[ע. הלל]], [[חנוך ברטוב]], [[אהרן אמיר]], [[משה דור]], [[נתן זך]], [[יעקב שבתאי]] ואחרים, וכן מאמרים על ספרות המזרח הקדום.
 
==עיתונאות ובקורת ספרותית==
* בין השנים 1970 ל-1976, [[ראיון עיתונאי|ראיינה]] כארבעים סופרים ומשוררים, ראיונות שהתפרסמו בעיתון [[דבר (עיתון)|דבר]]. על ראיונות אלה אמרה:
 
<blockquote>בג'ונגל שהשתלט על הבקורת הספרותית, נראה לי הראיון הספרותי כז'אנר המאפשר לאמר דברי בקורת - בנחת.<ref>ש. שפרה, מכתב השמור ב[[ארכיון גנזים]] (פריט 687 / 122).</ref>.</blockquote>
 
==עריכה==
* [[גיל שוחט]], '''בת-שבע''' - מחזור שירים ל[[אורטוריה]] (ביצוע בכורה ב-[[23 באפריל]] [[2005]], [[מילווקי]], [[ארצות הברית]]).
* [[שרה שוהם]], '''אם הרחמים''' - יצירה למקהלה בקולות שווים שנכתבה עבור [[מקהלת לי-רון]].
*
* [[הגר קדימה]], "ולס לקושרת את נפשה לאהבה", לסופרן, [[קלרינט]], כינור, צ`לו ופסנתר.
* [[חיים רחמני]], '''פשוט''' שיר בביצוע [[טליה אליאב]] מתוך האלבום [[קוד הזיכרון]].
* 2001 – [[פרס עמיחי]], על ספר השירים "אישה שמתאמנת בלחיות"
* 2001 – [[פרס זאב]] מטעם [[משרד החינוך]] ועיריית תל אביב, על "עלילות גלגמש לילדים ובני נוער"
* 2002 – [[עיטור אנדרסן]] מטעם IBBY ([[בזל]]), על "עלילות גלגמש לילדים ובני נוער"{{הערה|1=IBBY, ''[http://www.literature.at/viewer.alo?objid=14794&viewmode=fullscreen&scale=3.33&rotate=&page=61 IBBY Honour List (2002)]'', June 2002, p.60.|שמאל=כן}}
* 2004 – [[פרס נשיא המדינה לספרות]] בשיתוף עם [[האוניברסיטה העברית]], על [[מפעל חיים]] (כלל יצירתה){{הערה|{{ynet||ש. שפרה ועידן אלמוג: זוכי פרס הנשיא|2947904|15 ביולי 2004}}.}}
* 2007 – (תשס"ח) [[פרס ברנר]] מיסודה של קרן יעקב והדסה האפט, על מפעל חיים
* {{הארץ|מיה סלע, עכבר העיר אונליין|עלילות שפרה|1.3347774|31 במרץ 2009}}
* {{הארץ|מיה סלע|מתה המשוררת והמתרגמת ש. שפרה|1.1638528|10 בפברואר 2012}}
* [[אלי אשד]], [http://www.notes.co.il/eshed/45335.asp השומרית האחרונה] ([http://musaf-shabbat.com/2012/04/27/%d7%94%d7%a9%d7%95%d6%bc%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%aaהשוּמרית-%d7%94%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94האחרונה-%d7%90%d7%9c%d7%99אלי-%d7%90%d7%a9%d7%93אשד/ פורסם] גם במוסף 'שבת', מקור ראשון)
 
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:נשות היישוב ילידות הארץ]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות ירקון]]
 
 
[[קטגוריה:ישראליות שנפטרו ב-2012]]
[[קטגוריה:ישראליות שנולדו ב-1931]]