פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 8 בתים ,  לפני חודש
מ
נקודות מיותרות הוסרו
 
==קורות חייה==
ש. שפרה, החמישית בין שמונה ילדים, גדלה ב[[בני ברק]] למשפחה [[ירושלים|ירושלמית]] ותיקה<ref>ברצקי, נורית: להפוך את הכאב ליופי - ראיון עם ש. שפרה. סגנון (מוסף של [[מעריב]]), 7 במרץ 2001.</ref>; אביה היה מראשוני ה[[מורה|מורים]] ב[[ארץ ישראל]]. היא למדה בגימנסיה תלפיות בתל אביב, וסיימה את [[מכללת לוינסקי לחינוך]]. כמו כן, למדה [[קבלה]], [[פילוסופיה יהודית]], [[ספרות עברית]], ובהמשך גם [[שומרית]] ו[[אכדית]]. שיריה הראשונים התפרסמו ב-[[1953]].
 
ש. שפרה הייתה חברת הנהלת "[[אמנות לעם]]" ויו"ר המדור לספרות; הקימה את "המרכז לספרות ילדים ערבית" בשיתוף עם המכללה למורים ערבים בחיפה ובניהולו של המשורר [[נעים עריידי]]. עסקה שנים רבות בהוראה ופיתחה תוכניות לימודים ייחודיות בספרות. מ-[[1998]] עד [[2006]] לימדה ב[[אוניברסיטת תל אביב]] (כמורה מן החוץ) ובמכללת לוינסקי לחינוך.
בשנותיה האחרונות פרסמה ספרי ילדים ונוער העוסקים גם הם במיתולוגיה השומרית-אכדית ובבלית. דרך דמותו של סופר אשורי דמיוני '''קרדי-נרגל''', המספר סיפורים למלך [[אשורבניפל]], הציגה לקוראים הצעירים את סיפורי המיתולוגיה.
 
החוט המקשר בין עבודת התרגום שלה לרבות מעבודותיה האחרות הוא הקשר למקום ([[ארץ ישראל]] ו[[המזרח התיכון]]). על פי דבריה, הגיעה להתעניינות בספרות המזרח הקדום כתוצאה מהתעמקותה ביצירתו של [[נסים אלוני]]<ref>גלבוע, שולמית: ראיון עם ש. שפרה, כתב יד השמור ב[[מכון גנזים]].</ref>. קשר זה היה מרכזי לאידאולוגיה של החבורה שכונתה [[הכנענים]], וש. שפרה הייתה מקורבת לחבריה, ובפרט ל[[יונתן רטוש]]. עליו העידה שערך את שיריה הראשונים<ref>ש. שפרה: הרצאה על יונתן רטוש שנישאה ב[[בית ביאליק]]. ב[[ארכיון גנזים]] (פריט 687/כ-34)</ref>, ושחלק מכתביו הוציאה לאור אחרי מותו, ול[[אהרן אמיר]]<ref>שירי לב-ארי: חייו של איש עברי. ב[[הארץ]], 1 במרץ 2008.</ref>. הייתה חברת מערכת בעמותת "[[קשת החדשה]]".
 
שירתה של ש. שפרה תורגמה לשפות שונות, ויצירתה המקורית ותרגומיה פורסמו בכתבי עת ובמוספי ספרות.
* בין השנים 1970 ל-1976, [[ראיון עיתונאי|ראיינה]] כארבעים סופרים ומשוררים, ראיונות שהתפרסמו בעיתון [[דבר (עיתון)|דבר]]. על ראיונות אלה אמרה:
 
<blockquote>בג'ונגל שהשתלט על הבקורת הספרותית, נראה לי הראיון הספרותי כז'אנר המאפשר לאמר דברי בקורת - בנחת<ref>ש. שפרה, מכתב השמור ב[[ארכיון גנזים]] (פריט 687 / 122).</ref>.</blockquote>
 
==עריכה==
 
== מתרגומיה ==
* "ייכמרו רחמייך, הרחיקי מצוקתי!" תחינה ל[[אשתר]] לשלום המלך [[אשורנצירפל הראשון]]{{הערה|{{הארץ||ייכמרו רחמייך, הרחיקי מצוקתי!|1.1352155|29 בספטמבר 2008}}.}}
* "עצות לנסיך"{{הערה|{{הארץ||עצות לנסיך|1.1144389|10 באוקטובר 2006}}.}}
* "[[משלי שורופך]]"{{הערה|{{הארץ||"עצות איש זקן יקרות, לו תשימן לצווארך": משלי שורופך|1.1283323|2 באוקטובר 2009}}.}}
 
==מוזיקה ליצירתה==
* 2001 – [[פרס זאב]] מטעם [[משרד החינוך]] ועיריית תל אביב, על "עלילות גלגמש לילדים ובני נוער"
* 2002 – [[עיטור אנדרסן]] מטעם IBBY ([[בזל]]), על "עלילות גלגמש לילדים ובני נוער"{{הערה|1=IBBY, ''[http://www.literature.at/viewer.alo?objid=14794&viewmode=fullscreen&scale=3.33&rotate=&page=61 IBBY Honour List (2002)]'', June 2002, p.60.|שמאל=כן}}
* 2004 – [[פרס נשיא המדינה לספרות]] בשיתוף עם [[האוניברסיטה העברית]], על [[מפעל חיים]] (כלל יצירתה){{הערה|{{ynet||ש. שפרה ועידן אלמוג: זוכי פרס הנשיא|2947904|15 ביולי 2004}}.}}
* 2007 – (תשס"ח) [[פרס ברנר]] מיסודה של קרן יעקב והדסה האפט, על מפעל חיים
* 2010 – [[פרס א.מ.ת]] תרגום שירה וספרות{{הערה|[http://www.emetprize.org/הזוכים-בפרס/תרבות-ואמנות/תרגום-שירה-וספרות/ש-שפרה-זל/ ש. שפרה באתר א.מ.ת]}}