ש. שפרה – הבדלי גרסאות

ש. שפרה, החמישית בין שמונה ילדים, גדלה ב[[בני ברק]] למשפחה [[ירושלים|ירושלמית]] ותיקה<ref>ברצקי, נורית: להפוך את הכאב ליופי - ראיון עם ש. שפרה. סגנון (מוסף של [[מעריב]]), 7 במרץ 2001.</ref>; אביה היה מראשוני ה[[מורה|מורים]] ב[[ארץ ישראל]]. היא למדה בגימנסיה תלפיות בתל אביב, וסיימה את [[מכללת לוינסקי לחינוך]]. כמו כן, למדה [[קבלה]], [[פילוסופיה יהודית]], [[ספרות עברית]], ובהמשך גם [[שומרית]] ו[[אכדית]]. שיריה הראשונים התפרסמו ב-[[1953]].

החוט המקשר בין עבודת התרגום שלה לרבות מעבודותיה האחרות הוא הקשר למקום ([[ארץ ישראל]] ו[[המזרח התיכון]]). על פי דבריה, הגיעה להתעניינות בספרות המזרח הקדום כתוצאה מהתעמקותה ביצירתו של [[נסים אלוני]]<ref>גלבוע, שולמית: ראיון עם ש. שפרה, כתב יד השמור ב[[מכון גנזים]].</ref>. קשר זה היה מרכזי לאידאולוגיה של החבורה שכונתה [[הכנענים]], וש. שפרה הייתה מקורבת לחבריה, ובפרט ל[[יונתן רטוש]]. עליו העידה שערך את שיריה הראשונים<ref>ש. שפרה: הרצאה על יונתן רטוש שנישאה ב[[בית ביאליק]]. ב[[ארכיון גנזים]] (פריט 687/כ-34)</ref>, ושחלק מכתביו הוציאה לאור אחרי מותו, ול[[אהרן אמיר]]<ref>שירי לב-ארי: חייו של איש עברי. ב[[הארץ]], 1 במרץ 2008.</ref>. הייתה חברת מערכת בעמותת "[[קשת החדשה]]".

<blockquote>בג'ונגל שהשתלט על הבקורת הספרותית, נראה לי הראיון הספרותי כז'אנר המאפשר לאמר דברי בקורת - בנחת<ref>ש. שפרה, מכתב השמור ב[[ארכיון גנזים]] (פריט 687 / 122).</ref>.</blockquote>

* "ייכמרו רחמייך, הרחיקי מצוקתי!" תחינה ל[[אשתר]] לשלום המלך [[אשורנצירפל הראשון]]{{הערה|{{הארץ||ייכמרו רחמייך, הרחיקי מצוקתי!|1.1352155|29 בספטמבר 2008}}.}}

* "עצות לנסיך"{{הערה|{{הארץ||עצות לנסיך|1.1144389|10 באוקטובר 2006}}.}}

* "[[משלי שורופך]]"{{הערה|{{הארץ||"עצות איש זקן יקרות, לו תשימן לצווארך": משלי שורופך|1.1283323|2 באוקטובר 2009}}.}}

* 2004 – [[פרס נשיא המדינה לספרות]] בשיתוף עם [[האוניברסיטה העברית]], על [[מפעל חיים]] (כלל יצירתה){{הערה|{{ynet||ש. שפרה ועידן אלמוג: זוכי פרס הנשיא|2947904|15 ביולי 2004}}.}}