הגירוש הגדול של מרץ – הבדלי גרסאות

בסך הכול גורשו כ-94 אלף אזרחים, מתוכם 72% נשים וילדים. מאסטוניה גורשו 21,000 אזרחים, מלטביה 42,000 אזרחים ומליטא 31 אלף אזרחים. היקף המגורשים הגיע לכ-2-3% מכלל אוכלוסיית הרפובליקות. רוב הגירוש התרחש ב-[[25 במרץ]], והשלמות קטנות התבצעו בימים לאחר מכן. כל המגורשים חתמו על מסמך לפיו קיבלו מעמד תושב מיוחד ללא זכות לחזור ועונש של 20 שנות עבודת פרך אם ינסו לברוח. הם היו צריכים להתייצב במשרד מקומי של משרד הפנים פעם בחודש. המגורשים התיישבו ב[[אמור (מחוז)|מחוז אמור]], [[אירקוטסק (מחוז)|מחוז אירקוטסק]], [[קרסנויארסק (מחוז)|מחוז קרסנויארסק]], [[נובוסיבירסק (מחוז)|מחוז נובוסיבירסק]], [[אומסק (מחוז)|מחוז אומסק]] ו[[טומסק (מחוז)|מחוז טומסק]].

בהתאם לצו של [[הסובייט העליון]] קיבלו 75 עובדי מערכת הביטחון את [[עיטור הדגל האדום|עיטור הדגל האדום,]], ועוד 17 אנשים קיבלו עיטורים אחרים על הצטיינות בביצוע הגירוש.