ויקה – הבדלי גרסאות

ההיסטוריה של ויקה הייתה שנויה במחלוקת משך שנים רבות, עד שבשנת [[1999]] פרסם ה[[היסטוריון]] הבריטי, פרופסור רונלד האטון ספר מקיף הסוקר את התפתחותה והשפעותיה בשם The Triumph of the Moon. המקורות העיקריים להבנת ההיסטוריה של הדת כיום הם ספריו של האטון, כתבים של ההיסטוריון פיליפ הסלטון, ניתוחים טקסטואליים של ה[[ליטורגיה]] הוויקנית בהשוואה לכתבים מאגיים ודתיים ממקורות אחרים, וכן ממוארים של חברי הקבוצה המקורית של גרדנר (אשר מהווים מקור ראשוני, אך אמינותם כמובן מוטלת בספק).

 

 

מעבר למנהגים הספורדיים והחלקיים שירש גרדנר ממכשפות הקודמות לו (אם אכן היו כאלה), ויקה היא למעשה סינתזה של מגוון מקורות. גרדנר "נאלץ" לשאוב מנהגים ממגוון מקורות כדי להפוך את מנהגי הכישוף העממי לדת שלמה, מאורגנת, קוהרנטית ויעילה. בין המקורות שהשפיעו על גרדנר: רעיונות החזרה לטבע של התקופה הרומנטית, [[כישוף]] עממי, היסטוריה [[פגניות|פגנית]], התאוריות של האנתרופולוגית [[מרגרט מורי]] (שהוכחו כלא נכונות), כתבי [[רוברט גרייבס]], כתבי [[ג'יימס פרייזר]], ספר הפולקלור השנוי במחלוקת: "ארדיה: גוספל המכשפות" של [[צ'ארלס גודפרי לילנד]], טקסי החניכה של [[בונים חופשיים|הבונים החופשיים]], גרימוארים של [[מאגיה טקסית]] מימי הביניים, מנהגי מסדר [[השחר המוזהב]] וכתבי [[אליסטר קראולי]]. רוב ההשאלות מכתבי קרואולי הושמטו מ[[ספר הצללים]] של הוויקה על ידי דורין וליאנטה, כוהנת גדולה של גרדנר ותורמת חשובה לקאנון הוויקני המסורתי. כיום ניתן לזהות את השפעת קראולי ב[[עצה ויקנית|עצה הוויקנית]], בקריאה לאלה בטקס [[הורדת הירח]] ובטקסט הפואטי [[מצוות האלה]] המוקרא במהלך "הורדת הירח".