לובנגולה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
סקריפט החלפות (היסטורי, במלאת, {{הערות שוליים}}) |
||
שורה 3:
== רקע כללי ==
[[קובץ:Lobengula-image.jpg|ממוזער|ציור של לובנגולה, פורסם ברודזיה בתחילת המאה ה-20, הצייר רלף פיקוק.]]
אנשי מטאבלה היו צאצאי פלג של אנשי ה[[זולו]] שנמלטו צפונה בתקופת שלטונו של [[שאקה]] מלך רב עוצמה של הזולו. בסוף שנות השלושים של המאה ה-19 הם התיישבו במה שמכונה
אולם בתמורה לזכויותיהם היו חייבים אנשי הממלכה, גברים ונשים כאחד, להיכנע למשמעת ולמעמד קפדני ב[[היררכיה]] השבטית. הדבר קבע את חובותיהם ואחריותם כלפי שאר החברה. הפרות של אחריות חברתית כלשהי [[עונש מוות|נענשה במוות]], בכפוף לפקודת המלך. המשמעת ההדוקה והנאמנות הזו היו סוד ההצלחה של אנשי השבט לשלוט בשכניהם.
לאחר מותו של [[מזיליקאזי|מזיליקאזי]], המלך הראשון של עם מטאבלה, בשנת [[1868]], הציעו זקני השבט, את ה[[כתר מלכות|כתר]] ללובנגולה, אחד מבניו של המלך הקודם, שנולד לאשה ממעמד נחות. מספר גדודים של לוחמי השבט חלקו על החלטה להכתיר את לובנגולה, ובסופו של דבר הנושא הוכרע בכוח, כאשר לובנגולה ותומכיו הכניעו את המורדים. האומץ של לובנגולה בקרב הוביל לבחירתו פה אחד כמלך.
שורה 14:
כ -10,000 לוחמי מטאבלה בתלבושת מלחמה מלאה נכחו בזמן הכתרת לובנגולה. התלבושות שלהם כללו כיסוי ראש העשוי מ[[נוצה|נוצות]] [[יעניים|יען]] שחורות, [[חצאית]] עשויה מעור [[נמר]] או עורות אחרים ועוטרו בזנבות בקר לבן. סביב זרועותיהם ענדו זנבות דומים וסביב לקרסוליהם ענדו טבעות [[פליז]] ומתכות אחרות. כלי הנשק שלהם כללו [[חנית]] ארוכה אחת או יותר לזריקה וחנית דקירה או סכין קצרה (אלה כלי הנשק העיקריים של אנשי זולו). להגנתם, הם נשאו מגנים גדולים למסתור בצבעים שחור, לבן, אדום או מנומר לפי הגדודים שאליהם הם שייכים.
שבט המטאבלה שמר על מעמדו בגלל הגודל והמשמעת ההדוקים ביותר שהיו בצבא - אליו היה צריך להצטרף כל אדם מהשבט שהיה בעל יכולת לשירות הצבאי. "צבא מטאבלה, מנה כ -15,000 גברים בארבעים גדודים [התבסס] סביב בירת לובנגולה, [[בולאוואיו]]." <ref>Meredith, Martin (2008). ''Diamonds, Gold, and War: The British, the Boers, and the Making of South Africa''</ref>
== שלטון ==
[[קובץ:1893-King Lobengula-60-year-old-And-One-Of-His.jpg|ממוזער|צילום של בנגולה ואחת מנשותיו, השנה 1893]]
לובנגולה היה אדם גדול, עוצמתי, בעל קול רך שהיה אהוב על עמו אך מתועב על ידי שבטים זרים. היו לו מעל 20 נשים, אולי רבות נוספות; ביניהן הייתה קסוויילה, בתו של המלך של אימפריה חזקה אחרת ב[[דרום אפריקה]]. <ref>Sheldon, Kathleen E. (2005). Historical Dictionary of Women in Sub-Saharan Africa. Scarecrow Press.</ref>
לובנגולה היה מודע לכוח האש הגדול של ה[[תותח]]ים האירופיים, כך שהוא סמך על המבקרים והרתיע אותם על ידי שמירה עם סיירות גבול לפיקוח על כל תנועות הנוסעים דרומית למטבלנד. בתחילת תקופת מלכותו היו לו מעט מפגשים עם אנשים לבנים, אך הדבר השתנה כאשר התגלה [[זהב]] בוויטווטרסנד בגבולות הרפובליקה של דרום אפריקאית בשנת [[1886]].
שורה 28:
לובנגולה נתן את הסכמתו ל[[ססיל רודס|ססיל רודוס]] רק כאשר חברו, [[הלנדר סטאר ג'יימסון]], [[רופא]] מוסמך, שטיפל פעם בלובנגולה, הציע להבטיח כסף וכלי נשק למלך בנוסף להתחייבות שכל האנשים שיבואו לחפור ייחשבו כמתגוררים בממלכתו. כחלק מהסכם זה, בהתעקשות של ה[[בריטים]], לא היו מורשים ה[[אפריקאנרים|בורים]] ולא ה[[פורטוגזים]] ליישב או לזכות בוויתורים במטאבלנד. לובנגולה שלח שני שליחים ל[[ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת|מלכה ויקטוריה]] הבריטית. עם זאת, הם עוכבו בנמל על ידי מקורביו של אלפרד בייט יזם מכרות בריטי. הזיכיון לרודס בן 25 השנים נחתם על ידי לובנגולה ב־[[30 באוקטובר]] [[1888]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20060324143246/http://www.afribilia.com/history.html|הכותב=|כותרת=חוזה בין לובנגולה ובין רודס|אתר=|תאריך=}}</ref>
[[קובץ:Bulawayo life 1890 1925.jpg|ממוזער|צילום של מגורים בולוואיו, שנת 1900 בערך]]
ציטוט מפורסם של לובנגולה, על מהלך ההיסטוריה בממלכתו: "האם ראיתם איך [[זיקיתיים|זיקית]] צדה [[יתושים|יתוש]]? היא מתגנבת בשקט מאחורי היתוש, וקופאת על מקומה. היתוש לא מזהה אותה. לאחר מכן, באיטיות גדולה שולחת רגל אחת קדימה ועוצרת. אחריה רגל שנייה באותה דרך. היא מתקדמת בשקט ובלתי מורגשת. וכשהיא נמצאת במרחק המתאים - תנועה מהירה ופתאומית פותחת את הפה ושולחת את לשונה הארוכה וצדה את היתוש - היתוש נבלע ונעלם. בריטניה היא הזיקית ואני היתוש". <ref>Parsons, Neil (1993). A New History of Southern Africa (2nd ed.). London: Macmillan Press</ref>
<br />
שורה 43:
סיפורו של לובנגולה וממלכתו, וקורותיה בעקבות המפגש עם האדם הלבן, זכו למורשת חשובה בעברית, דרך ספרו של [[נחום גוטמן]] "[[בארץ לובנגולו מלך זולו|לובנגולו מלך זולו".]] הצייר נחום גוטמן נסע בשנת 1935 לדרום אפריקה, ושם ערך ספארי בפארק החיות [[הפארק הלאומי קרוגר|קרוגר]], ועורך העיתון "[[דבר לילדים|דבר ילדים]]" [[יצחק יציב]], ביקש ממנו לשלוח רשמים לאיורים על סיוריו לעיתון הילדים. לאחר חזרתו לארץ, המכתבים והאיורים עובדו לספר שיצא ב 1940. החלק השני בספר, הוא סיפור על לובנגולו וממלכתו מטאבלה. גוטמן משתמש בדמויות ובשמות מקומות מאותם ימים וקושר אותם לעלילת הספר.
זהו ספר ילדים שזכה ועדיין זוכה לאהדה גדולה ונחשב לקלסיקה.
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:דרום אפריקה]]
[[קטגוריה:זימבבואה: היסטוריה]]
| |||