ויקיפדיה

אמין אל-חוסייני – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏מינויו לתפקיד מופתי 1921–1929: תבנית קישור לערך באנגלית
←‏בארץ ישראל 1936–1937: על פי אל-פלג באנגלית, עמ' 48
שורה 165:
כעבור חודש, באוגוסט, נפגש אל-חוסייני עם הקונסול האמריקני [[ג'ורג' וודסוורת']] {{אנ|George Wadsworth (diplomat)}} והביע בפניו את אמונתו בדבר היותה של ארצות הברית רחוקה משאיפות אימפריאליסטיות ומשום כך גם יכולה להבין שהציונות "מייצגת תוקפנות עוינת ואימפריאליסטית המכוונת כנגד ארץ מיושבת". ב-31 באוגוסט שוב נפגש לראיון עם וודסוורת', בו הביע את חששותיו שההשפעה היהודית בארצות הברית עלולה לשכנע את המדינה לתמוך בציונים. באותה תקופה גם חיזר אחר ממשלת צרפת, כאשר הביע את רצונו לסייע לה באזור.
 
ב-26 בספטמבר 1937. נרצח מושל [[הגליל]] [[לואיס אנדרוס]]. כאשר נודע על הרצח, התחבא המופתי בביתו הצמוד למתחם הר הבית.{{הערה|שם=אצולת הארץ 309–312}}
ב-30 בספטמבר הורה המפקד הצבאי הבריטי על פיזור הוועד הערבי העליון ועל מעצרם של חבריו. כמה מחבריו ששהו בארץ ישראל, נעצרו וגורשו ל[[איי סיישל]]. בהתאם לצו צבאי, הודח אל-חוסייני ממשרתו כנשיא המועצה המוסלמית העליונה, ובאופן רשמי הוא נותר עם התואר "מופתי" בלבד, שעל פי הנוהג העות'מאני ניתן לכל החיים. הוא חשש ממעצר ונותר במתחם הר הבית. הכניסות למתחם נשמרו על ידי כוחות משטרה, אולם הם לא העזו להיכנס אליו, כדי שלא לחלל את המקום הקדוש.{{הערה|Zvi Elpeleg, [https://books.google.co.il/books?id=s-CLz1OvWs0C&pg=PA48&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false '''The Grand Mufti''', p. 48]}}
ב-1 באוקטובר פיזרו הבריטים את הוועד הערבי העליון, שהוכרז בלתי חוקי, והדיחו את אל-חוסייני מתפקידו כנשיא המועצה המוסלמית העליונה, שפוזרה גם היא, אולם לא הדיחו אותו ממשרת המופתי.
אל-חוסייני חשש ממעצר והסתתר במתחם הר הבית, אליו הצבא הבריטי לא העז להיכנס, כדי שלא לחלל את המקום הקדוש. באותו הזמן גורשו שאר חברי הוועד הערבי העליון על ידי הבריטים ל[[איי סיישל]].{{הערה|[[יגאל לוסין]], '''עמוד האש: פרקים בתולדות הציונות''', הוצאת "שקמונה" בשיתוף עם [[רשות השידור]], 1982, פרק 9, עמ' 241.}}
ראשי המפלגה החוסיינית והפעילים הלאומיים קראו לציבור לחדש את השביתה הכללית בתגובה על פיזור הוועד הערבי העליון וההגליות של אנשיו. אולם ההיענות הייתה דלה וב-3 באוקטובר פרסם אל-חוסייני הודעה שבה קרא לציבור לחזור לעבודה.{{הערה|שם=ממהומות למרידה 279}}
ב-12 באוקטובר החליט אל-חוסייני לברוח. הוא עבר לבית הספר "רודת אל-מעארף" בחומה הצפונית של הר הבית, התחפש ל[[בדואים|בדואי]] בזהות חדשה של "מוחמד אל-ג'פאר", ובערב ירד בחבל מחלון שגובהו כ-20 מטרים אל גן מחוץ לחומה, שבעליו אותת לו כי אין חשש מסיורי הבריטים. חבר נאמן הסיע אותו במכונית ל[[יפו]], שם התקבל בביתו של ידידו יוסוף אל-דג'אני על חוף הים. בחצות הלילה יצא בסירה מ[[נמל יפו]] לנמל אבו זאבורה, כ-40 קילומטר צפונית ליפו, לשם הגיע עם שחר. בלילה המשיך לחיפה ובלילה שאחריו המשיך ל[[צור (לבנון)|צור]], שם נתפס על ידי משמר החופים הצרפתי. הוא הובל למפקד המשטרה הצרפתי, והבטיח לו שלא יישאר זמן רב ב[[לבנון]] וייסע ל[[דמשק]].{{הערה|שם=אצולת הארץ 309–312}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אמין_אל-חוסייני"