רש"י – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
רש"י בצרפת
שורה 23:
| חיבוריו = פירוש על מרבית ה[[תנ"ך]] ו[[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]]
}}
רבי '''שלמה בן רבי יצחק ירחי{{הערה|הרב [[חיים יוסף דוד אזולאי]], בספרו '''שם הגדולים''' חלק א'.}} הצרפתי{{הערה|כך הוא מכונה רבות בכתבי יד מימי הביניים - ראו בספר '''הרי"ף: בין ספרד לאשכנז''', עמנואל בן שלום אלאלוף, תשע"ו.}}''' ('''רש"י''': '''ר'''בי '''ש'''למה '''י'''צחקי{{הערה|1=[[אברהם גרוסמן]] ('''חכמי צרפת הראשונים''', עמ' 122, הערה 2) מביא את דברי [[החיד"א]]: "מצאתי כתוב בקונטרס ישן נושן שקראוהו רש"י והוסיפו יו"ד לרמוז שם אביו [[יצחק ירחי|רבינו יצחק]], כדי שלא לומר ר"ש (=עני)". גרוסמן עצמו (שם) משער שאפשר שהמשמעות המקורית של הכינוי הייתה '''ר'''בינו '''שי'''חיה, כפי שכינוהו תלמידיו בסתם. היו גם שפירשו את הכינוי בצורה מליצית כ'''ר'''בם '''ש'''ל '''י'''שראל.
לפי אחת הגרסאות, האות י' שבשם רש"י היא קיצור של "ירחי", מה שעשוי לרמז על כך שמוצאה הקדום של המשפחה הוא מהעיר [[לוניל]] שבצרפת.}}; [[1040]] בקירוב – [[13 ביולי]]
[[1105]], [[כ"ט בתמוז]] [[ד'תתס"ה]]) היה [[תלמיד חכם]] [[יהדות צרפת|צרפתי]] נודע. נחשב לגדול מפרשי ה[[תנ"ך]] וה[[תלמוד]], וכונה בשם "פרשנדתא" (פרשן דתא - פרשן הדת).{{הערה|'''על ה[[ראשונים]] ועל ה[[אחרונים]]''', בהוצאת [[מכון צורבא מרבנן]], מהדורה רביעית.}}
שורה 34:
[[קובץ:רחוב רשי בירושלים.jpg|ממוזער|רחוב על שם רש"י ב[[ירושלים]].]]
 
רש"י נולד בעיר [[טרואה]] (Troyes, 'טרויישׂ' בלשון הימים ההם) שבצפון [[היסטוריה של צרפת#צרפת בימי הביניים|צרפת]] - בירת רוזנות טרואה וחבל [[שמפאן ההיסטורית|שמפאן]] - לרבי [[יצחק הצרפתי|יצחק מקריווש צרפתי]], בשנת ד'ת"ת ([[1039]]-[[1040]]) או ד'תת"א (1040-[[1041]]){{הערה|1=התאריך המקובל הוא שנת ד'ת"ת. עם זאת, אברהם גרוסמן ('''חכמי צרפת הראשונים''', עמ' 122), מזכיר כתבי יד לפיהם נולד רש"י בשנת ד'תת"א, והוא נוטה לקבל את העדות הזו, ולומר כי שנת ת"ת היא תאריך "עגול", שננקט גם כדי להסמיך את הולדת רש"י לפטירת [[רבנו גרשום מאור הגולה]].}}. ההערצה הכבירה של כל הדורות לרש"י יצרה סביבו [[סיפור עם|אגדות]] רבות, אולם פרטים ביוגרפיים מעטים מאוד ידועים על תקופת נעוריו.
 
רש"י מעיד באחד מפירושיו{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|עה|א}} ד"ה "ולא פליגי".}} שאביו, רבי [[יצחק ירחי|יצחק]], היה מלומד גדול; כנראה שמפיו למד רש"י תורה בימי ילדותו. דודו, אחי אמו רבי שמעון הזקן, למד תורה מפי רבנו [[גרשום מאור הגולה]] ב[[מיינץ|מגנצא]] שב[[האימפריה הרומית הקדושה|אשכנז]], ואף רשם לעצמו את תורתו. רש"י מביא מספר פירושים בשמם.
שורה 41:
סביב שנת העשרים לחייו יצא רש"י מצרפת אל הישיבות הגדולות שבאשכנז, בעמק הריין, שם עוצב ונבנה עולמו הרוחני. תחילה בא רש"י אל ישיבת מגנצא, שבה לימד רבנו גרשום שני דורות לפני כן, ושמה יצא למרחקים; במגנצא למד רש"י אצל רבי [[יעקב בן יקר]], מתלמידי רבנו גרשום מאור הגולה, שנעשה לרבו המובהק ולימדו תורה במשך שש שנים. רש"י מכנה אותו בפירושיו "רבי הזקן", ומזכיר את פירושיו במקומות שונים. אצלו למד רש"י מקרא ותלמוד גם יחד, ודרך הלימוד של רבי יעקב בר יקר נותרה אצל רש"י כל ימיו, כפי שהעיד רש"י: {{ציטוטון|ואמנם אני נתלה באילן גדול, רבינו יעקב ב"ר יקר; ואף כי לא שמעתי מפיו דבר זה, מכל מקום '''ליבי וסברתי והבנתי מפיו יצאו'''}}{{הערה|גרוסמן, '''אמונות ודעות בעולמו של רש"י''', עמ' 17.}}.
 
רבינו יעקב בר יקר נפטר בשנת [[ד'תתכ"ד]] ([[1064]]), ואחרי פטירתו עבר רש"י ללמוד תלמוד לפני רבי [[יצחק בן יהודה]], אף הוא מגדולי חכמי מגנצא ומתלמידי רבנו גרשום{{הערה|תשובות [[מהרש"ל]] סימן כ"ט. רש"י כותב בפירושו על מסכת יומא (דף ט"ז עמוד ב', ד"ה "רובא"): "פירש לי מורי צדק רבינו יצחק בר יהודה ז"ל", ואת פירושיו מוסיף רש"י ומביא בכמה מקומות בתלמוד (ברכות ל"ט א'; שבת כ"ג א', צ"ב א', קי"ט א'; יומא ל"ט א'; גיטין נ"ט ב').}}. כעבור תקופה עבר רש"י אל הישיבה שבעיר [[וורמס|וורמייזא]] הסמוכה למגנצא, ושם קיבל תורה מפי רבי [[יצחק סגן לויה|יצחק הלוי]]. רש"י שהה בוורמייזא בין שלוש לחמש שנים{{הערה|גרוסמן, שם.}}. בנוסף לשלושת מוריו אלו, שהיו רבותיו המובהקים, למד רש"י אף מפי רבינו דוד הלוי ממגנצא, ועמו הוסיף לעמוד בקשר מכתבים אף לאחר חזרתו לצרפת.
 
גם לאחר חזרתו לצרפת המשיך רש"י לעמוד בקשרי מכתבים עם רבותיו שבאשכנז, ואולי גם עם חבריו מישיבות וורמייזא ומגנצא. בנוסף לשלושת רבותיו המובהקים, למד רש"י באשכנז גם מפי רבינו דוד הלוי ממגנצא, ואף עמו הוסיף לעמוד בקשר מכתבים לאחר שיבתו לצרפת.
בשנות לימודיו של רש"י באשכנז היה עליו לדאוג לפרנסתו ולפרנסת אשתו ובנותיו, ולעת זקנותו תיאר שנים אלו בכתבו {{ציטוטון|כי חסר לחם ועדי לבוש, ו[ב]ריחיים בצוואר שימשתי לפניהם, וימיי כלו אצלם.}}{{הערה|תשובת רש"י אל בי נתן בן מכיר, חופש מטמונים עמ' א-ב. הובאה אצל גרוסמן, שם.}}
 
בשנות לימודיו של רש"י באשכנז היה עליו לדאוג לפרנסתו ולפרנסת אשתו ובנותיו, ולעת זקנותו תיאר שנים אלו בכתבו {{ציטוטון|כי חסר לחם ועדי -לבוש, ו[ב]ריחייםורחיים בצוואר. שימשתי לפניהם, וימייוימי כלו אצלם., ומאשר שבתי פה לא עמדה לי שעה להקביל את פניהם מאבל לחש וקשה, חוש [=חוץ] מאחת זה לי עשרים וחמשה שנה}}{{הערה|תשובת רש"י אל בירבי נתן בן מכיר, חופש'''תשובות מטמוניםרש"י''' מהדורת אלפנביין, עמ' א-ב8; הנוסח וביאורו לפי המהדיר, וייתכן שאינם מדוייקים. הובאהבדבריו אצל"חוץ גרוסמןמאחת זה לי עשרים וחמשה שנה" רומז רש"י לביקורו השני בוורמייזא, שםשיתואר בהמשך.}}
 
=== בצרפת===
לאחר כעשר שנים בהן שהה בגרמניה שב רש"י אל צרפת, חזר לטרוייש בסביבות שנת [[ד'תתכ"ט]] ([[1069]]), כשהוא כבן שלושים, והשתלב מידמייד בחיי החברה היהודית שם. הוא הצטרף ל[[בית דין רבני|בית הדין]] בעיר והחל [[פוסק|לפסוק]] [[הלכה|הלכות]] לכל יהודי הסביבה, אך סירב לקבל שכר על תפקיד זה{{מקור}}. עללאחר פיכחמש הידעשנים הרבשב שהוארש"י מפגיןאל בנוגעוורמייזא, לגידולולאחר [[גפן|גפנים]]פרק וההרחבהזמן היתרהבו שהואלמד נוקטבישיבת במקומותוורמייזא הקשוריםנסע להםבחזרה אל טרוייש, היובה ששיערונותר שהתפרנסלגור מגידולעד פטירתו{{הערה|[[כרם|כרמים]]שמעון או ממסחר ב[[ייןשוורצפוקס]], אך לדברי ההיסטוריון הרב פרופ' [[חיים סולובייצ'יק (היסטוריון)|חיים סולובייצ'יק]],יהודי האקליםצרפת באזורו של רש"י לא התאים לגידול יין. יש הסבורים כי רש"י עסק במסחר עם נוכרים.{{הערה|1=אברהם גרוסמן,בימי '''רש"יהביניים''', מרכז זלמןתל-אביב שזר, 20062001, עמ' 2884.}} רש"י ייסד ישיבה בטרוייש, אך גם כראש הישיבה לא קיבל שכר, כמנהג אותם הזמנים.
 
ככל הנראה התפרנס רש"י בטרוייש ממסחר{{הערה|אברהם גרוסמן, '''רש"י''', מרכז זלמן שזר, 2006, עמ' 28.}}; אחרים שיערו, על פי הידע הרב שמפגין רש"י בפירושיו בנוגע לגידול [[גפן|גפנים]] וההרחבה היתרה שהוא נוקט במקומות הקשורים להם, שהתפרנס מגידול [[כרם|כרמים]] או ממסחר ב[[יין]], אולם לדברי ההיסטוריון הרב פרופ' [[חיים סולובייצ'יק (היסטוריון)|חיים סולובייצ'יק]] האקלים באזורו של רש"י לא התאים לגידול יין.
 
רש"י ייסד בטרוייש ישיבה, שהתפרסמה בצרפת ומחוצה לה ומשכה אליה תלמידי חכמים מופלגים; רבנים בולטים מאשכנז באו אל ישיבתו, כמו [[יצחק בן אשר הלוי|הריב"א משפיירא]], תלמידו של ר' יצחק בר יהודה רבו של רש"י, וכמוהו רבים אחרים. גדלותו העצומה של רש"י הוכרה מייד, ושאלות רבות הופנו אל בית מדרשו בתחומים רבים ושונים. בידינו שאלות שנשלחו אל רש"י מקהילות רבות בצרפת ומעמק הריין, ואף מגדולי רבני אשכנז, כמו רבי נתן ורבי מנחם בני מכיר ממגנצא, פונים אל רש"י בשאלות. שמו הלך לפניו, והפירושים שכתב ב'קונטריסים' שלו התקבלו במהירות הבזק ברחבי הארץ. שני חתניו היו מתלמידי החכמים הראשונים במעלה בצרפת, וסביבו התפתחה יצירה תורנית שהזניקה את יהדות צרפת אל תור הזהב שלה.
 
כראש ישיבה לא נטל רש"י שכר, כמנהג אותם הזמנים, ואף היה עליו לדאוג לכלכלת תלמידיו{{הערה|שוורצפוקס, שם.}}. בערוב ימיו של רש"י התרחשו [[גזירות תתנ"ו]], כאשר יצא [[מסע הצלב הראשון]] לדרכו בשנת [[ד'תתנ"ו]] ([[1069]]); יהדות צרפת כמעט ולא ניזוקה מידי הפורעים, אולם יהדות אשכנז המפוארת ספגה מכה אנושה. בפרט הרע גורלן של [[קהילות שו"ם]], ובהן וורמייזא ומגנצא; אלפי יהודים נהרגו בהן, ומרכזי התורה בהם למד רש"י חרבו. בפיוטיו מתייחס רש"י כנראה לגזירות תתנ"ו; בפיוטו 'תורה התמימה', למשל, הוא פונה בקריאה אל ה[[תורת ישראל|תורה]]{{הערה|פיוטי ר' שלמה יצחקי, [[אברהם מאיר הברמן]], עמ' כ"ב; גרוסמן, '''אמונות ודעות בעולמו של רש"י''', עמ' 83, משער כי הפיוט נכתב בתגובה לגזירות תתנ"ו.}}:
 
{{ציטוט|"בַּקְשִׁי עֶלְבּוֹן חֲסִידַיִךְ וּשְׁפִיכַת דַּם לִמּוּדָיִךְ
 
מִיַּד בְּנֵי זְנוּנִים מַכְרִיתֵי תַּלְמִידָיִךְ
 
אֲשֶׁר קָרְעוּ יְרִיעוֹתַיִךְ וְרָמְסוּ אוֹתִיּוֹתָיִךְ
 
וּבְשֶׁצֶף קֶצֶף הֶחֱרִיבוּ מִשְׁכְּנוֹתָיִךְ".}}
 
בסוף ימיו היה רש"י חולה, במחלה קשה שלא אפשרה לו אפילו לכתוב{{הערה|גרוסמן, '''אמונות ודעות בעולמו של רש"י''', עמ' 21.}}.
 
=== פטירתו וקבורתו===
שנותיו האחרונות היו בתקופת הרדיפות הגדולות של [[מסעי הצלב]]. הוארש"י נפטר ב[[יום חמישי]], [[כ"ט בתמוז]] [[ד'תתס"ה]] ([[1105]]){{הערה|תשובות [[מהרש"ל]], סימן כ"ט.}} ונקבר על פי המסורת ב[[טרויש]], אמנם הרב [[יחיאל היילפרין (רב)|יחיאל היילפרין]] בספרו '[[סדר הדורות]]' כותב: "וקבלתי מתלמידי [[מהר"ם מפאדובה|מהר"ם מפאדווי]]..... שהלכו לחצר הקיסר במלכות בואימיאה וראו בעיר [[פראגה]]{{הערה|לכאורה כוונתו ב[[אשכנז]] - בואימיאה}} קבורת רש"י עם מצבת אבן וכתוב עליו דברים, ולסיבת מחיקתם לא יוכלו להבינם".{{הערה|סדר הדורות ערך רש"י, ד' אלפים תתס"ה}}
 
אחת מן המסורות העתיקות בקרב יהודי טרואה בתחילת [[המאה ה-15]] מספרת על [[בית קברות]] יהודי שברבות השנים חרשו אותו ומאז נקרא המקום "שדה היהודים" בקרבת [[חניה בתשלום|חניה ציבורית]], שם מקובל שנקבר רש"י באזור.{{הערה|שם=בעקבות מפרש התלמוד והתנך|1=[http://www.kikar.co.il/%D7%9B%D7%90%D7%9F-%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%9C%D7%95-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%A9%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91.html "כאן ניצלו חייו של רש"י": מסע בעקבות מפרש התלמוד והתנך] - [[כיכר השבת]]}} חוקר [[קברי צדיקים ביהדות|קברי הצדיקים]] החרדי, [[ישראל מאיר גבאי]] ציין את אזור קבורתו ב'שדה היהודים' יחד עם עוד בעלי תוספות וראשונים, היכן שנחנך פסלו של [[ריימונד מורטי]] לזכרו של רש"י.{{הערה|[http://www.zadikim.org/index.asp?catID=17222&siteLang=3&sp=1#ad-image-0 רבי שלמה יצחקי] - [[אהלי צדיקים]]}}{{הערה|שם=בעקבות מפרש התלמוד והתנך}}
שורה 64 ⟵ 82:
*ר' מנחם המכירי, אחיו של ר' נתן
*ר' [[שמחה בן שמואל מוויטרי]]{{הערה|תוספות רבי יהודה החסיד, ברכות דף ל"ח עמוד ב', ד"ה "וכי".}}
*רבי אליקים בן יוסף ממגנצא
 
*רבי אליקים בן משולם הלוי, [[תלמיד חבר]] של רש"י
*רבי יעקב בר שמשון מפלייזא,
==אישיותו==
החוקר אברהם גרוסמן כתב בספרו "אמונות ודעות בעולמו של רש"י": "האמונות והדעות – זה החידוש של הספר. כי כמעט לא עסקו בו. עם ישראל, ארץ ישראל, מעמד האישה, אהבת החיים. לדעתי לא היה חכם שדאג לכבוד האישה כמו רש"י. בתשובה אחת שלו יש משפט כזה: 'אשריו אילו היה זוכה לקנות בה ולזכות בה לחיי [[העולם הבא]]'. בפירוש שלו למעשה בריאת האישה הוא מביא מדרשי חז"ל, אבל לא מביא אף אחד מהמוני המדרשים בגנות האישה".