בראשית (גשושית) – הבדלי גרסאות

'''בראשית''' הייתה [[גשושית]] מסוג [[נחתת (גשושית)|נחתת]] שפותחה על ידי [[עמותה|עמותת]] [[SpaceIL]] במטרה להיות הגשושית ה[[ישראל]]ית הראשונה על הירח.{{הערה|שם=sparrow|{{cite web|url=http://nocamels.com/2017/12/spaceil-launches-funding-plea/ |title=Fly Me To The Moon: SpaceIL Launches Funding Plea To Complete Space Race Amid Financial Troubles |publisher=nocamels |date=December 18, 2017}}}} הגשושית פותחה בעידוד התחרות הבינלאומית [[גוגל לונאר אקס פרייז]] להנחתת [[חללית לא-מאוישת|גשושית בלתי מאוישת]] על הירח בידי גורם פרטי. [[שיגור לחלל|שיגור]] הגשושית לירח בוצע מ[[נמל החלל קייפ קנוורל]] שב[[פלורידה]], באמצעות [[משגר לוויינים וחלליות|משגר]] [[פלקון 9]] של חברת [[SpaceX]] ב־[[22 בפברואר]] [[2019]].{{הערה|{{ערוץ 20|1=מערכת ערוץ 20|2=היסטוריה: החללית הישראלית שוגרה לירח|3=/ב-345-לפנות-בוקר-החללית-הישראלית-משוגרת-ל/|4=21 בפברואר 2019}}}}

 

 

מעבר לאתגר הטכנולוגי ולניסוי המדעי, שאפו מפתחי "בראשית" להוות השראה וגירוי לדמיונם של ילדים ונוער, ובכך להגביר את התעניינותם בתחומי [[חקר החלל]] וה[[מדעים]], במה שהמפתחים כינו "אפקט [[תוכנית אפולו|אפולו]]".{{הערה|{{יוטיוב|cy33IT1XXJM|שם='''יאללה, Lets get to the moon'''}}}}

 

 

==היסטוריה==

 

===מחשוב וצילום===

 

על בראשית הותקנו שבע [[מצלמה דיגיטלית|מצלמות]] למשימות שונות. שש מתוכן היו מ[[דגם]] B3320{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Beresheet|כתובת=http://www.planetary.org/explore/space-topics/space-missions/beresheet.html|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-04-11|אתר=www.planetary.org}}}} בעלות [[רזולוציה]] של 8.2 [[מגה פיקסל]] עם רגישות לאור ברמה של 1 [[לוקס]]. חמש מצלמות נועדו לצלם את אדמת הירח בכיסוי [[צילום פנורמי|פנורמי]], ומצלמה אחת שהוצבה על רגל הגשושית, נועדה לצילום [[סלפי]] וכוונה שתקלוט בעדשתה את רגל הגשושית, את [[דגל ישראל]] וחלק מאדמת הירח. מצלמה שביעית הייתה [[מצלמת וידאו]]. כל המצלמות היו עמידות לפעולה בטמפרטורות שבין 40- ל־85+ מעלות צלזיוס.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=IMPERX B3320 CCD Camera|אתר=Imperx Website|כתובת=https://www.imperx.com/ccd-cameras/b3320/|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2019-04-11}}}}{{הערה|http://www.karmel.co.il/שונות/בראשית-צילום-בחלל-וסלפי-על-הירח פורטל הכרמל - בראשית צילום בחלל וסלפי על הירח}} שיוט הגשושית בחלל היה בתנועה סיבובית ב[[מהירות זוויתית]] של מעלה לשנייה. מצב זה, יחד עם העובדה שמפאת [[קצב נתונים|קצב העברת הנתונים]] התמונות אינן מגיעות מידית ולא ניתן לדעת בזמן אמת מהו כיוון המצלמה - נשלחת מראש פקודה לצילום שש תמונות רצופות בהפרש זמן קבוע, כך שאחת מהתמונות לפחות תצא כאשר כדור הארץ נראה ברקע.{{הערה|{{מעריב אונליין|סתיו נמר|תמרון מוצלח נוסף לחללית הישראלית, צפו בענני הגשם מעל ישראל|business/tech/Article-692238|1 באפריל 2019}}}} לשם צילום [[דגל ישראל]] בחלל, בלי ש[[התאיידות|יתנדף]] ושייראה צבע ה[[כחול]] בתנאי ה[[ריק]] ועוצמת [[קרינת השמש|אור השמש]] השוררים מחוץ ל[[אטמוספירת כדור הארץ]], פיתח צוות מדעני המשימה [[צבע]] [[עמידות צבע|עמיד]] בעל [[הרכב כימי|הרכב]] מיוחד.{{הערה|שם=הערה מספר 25495495:0|{{Cite news|url=https://www.themarker.com/technation/.premium-MAGAZINE-1.7213356|title=הדרך של בראשית מפרויקט אנונימי למאמי לאומית|last=גויכמן|first=רפאלה|date=2019-05-09|newspaper=TheMarker|access-date=2019-05-09}}}}

[[קובץ:Beresheet telemetry.jpg|ממוזער| מסך הטלמטריה הראשי בחדר הפיקוד{{הערה|הריבוע האדום בתמונה מציג את מצב התקשורת עם החללית. מצב תקשורת תקינה - ריבוע ירוק. נחיתה מוצלחת תיוצג אם הריבוע ישאר ירוק גם אחרי הנחיתה, נחיתה כושלת - אדום (כמו בתמונה המצורפת).גובה - משמאלו רואים את הריבוע של הגובה. מהירות - שני הריבועים של ה-Velocity. כלומר, אם הכל היה הולך כשורה, הגובה היה מגיע ל-0 או קרוב לכך, והטלמטריה הייתה נצבעת ירוק. בנוסף, העיגול מצד שמאל היה אמור להיצבע בתכלת (או ירוק) ברגע שהנחיתה הושלמה.

מימין - מצב שמונת המנועים הקטנים, והמנוע הגדול במרכז. בזמן שהמנועים עובדים, הם נצבעים בכתום. }}]]

 

התקשורת של "בראשית" עם [[כדור הארץ]] נעשה באמצעות [[מקמ"ש]] (מקלט-משדר) שפותח על ידי חברת [[Space Micro]], במקור עבור גשושית ירח בשם [[LADEE|לאדי]] של [[סוכנות החלל האמריקאית]]. הציוד פעל [[גלי רדיו|בתחום תדרי S-Band]],{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/general/ground-control-to-spaceil-spaceils-new-transponder-developed-with-space-micro/ "תחנת הקרקע ל־SpaceIL": נחתם חוזה שיאפשר תקשורת עם החללית הישראלית מהירח לקרקע ובחזרה], באתר SpaceIL, מתאריך 16 בספטמבר 2014}} והוא נבנה במהלך שנת [[2015]].{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/news/introducing-spaceil-tranciever/ מכשיר המקמ"ש של החללית שלנו מוכן!], באתר SpaceIL, מתאריך 1 בנובמבר 2015}} עקב סיבובו של כדור הארץ, מיקומה של ישראל ביחס לגשושית והפרעות מצד הירח כאשר הגשושית בצד המרוחק שלה - הרי שמרכז הבקרה לא היה יכול ליצור תקשורת ישירה עם הגשושית. לפיכך צריך היה להשתמש בשירותי [[ממסר רדיו|תחנות ממסר]] שסופקו על ידי חברת [[Swedish Space Corporation|SSC]] השוודית, אשר ניהלה את התקשורת באמצעות תחנות הממסר שלה הפזורות במדינות [[אוסטרליה]], [[צ'ילה]], [[הוואי]], [[דרום אפריקה]] ו[[גרמניה]].{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=First private Moon lander now in orbit around the Moon – SSC supporting historic Moon mission|אתר=SSC - Swedish Space Corporation|תאריך=2019-04-05|כתובת=https://www.sscspace.com/first-private-moon-lander-now-in-orbit-around-the-moon-ssc-supporting-historic-moon-mission/|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2019-04-12}}}} כמו כן נעשה שימוש ב[[רשת חלל עמוק]] של [[נאס"א]].{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=SpaceX Is About To Launch Israel's First Ever Mission To The Moon|אתר=Forbes|כתובת=https://www.forbes.com/sites/jonathanocallaghan/2019/02/20/spacex-is-about-to-launch-israels-first-ever-mission-to-the-moon/|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-04-12|הכותב=Jonathan O'Callaghan}}}} חוזה התקשורת מול החברת הללו, סוכם שהסתיים בסמוך לחדלונן של המערכות האלקטרוניות.{{הערה|מתוך דברי עידו ענתבי, מנכ"ל SpaceIL, במסגרת הרצאה בטכניון}}

 

==משימות==

*'''משימה מדעית''' - משימתה ה[[מדע]]ית של הגשושית הייתה להעשיר את הידע על ה[[שדה מגנטי|שדה המגנטי]] של הירח ([[מגנומטר]] ירחי) דרך חקר ה[[סלע]]ים הממוגנטים שעליו. את המשימה יזם והוביל [[חקר הירח|חוקר החלל]], [[פרופסור]] [[עודד אהרונסון]] מ[[מכון ויצמן למדע]]. לדבריו, בשונה מ[[כדור הארץ]] שיש לו [[השדה המגנטי של כדור הארץ|שדה מגנטי גלובלי]], לירח אין שדה מגנטי גלובלי משלו ולכן לא ברור איך ומתי נוצרו הסלעים הממוגנטים שעל הירח. [[השערה (מדע)|השערות]] החוקרים היא שבעבר היה לירח שדה שכזה או שהשדות המגנטיים נוצרו מהשפעות פגיעת [[אסטרואידים]] גדולים על הירח. מטרת המחקר הייתה לנסות להכריע, על פי מידע מגיל הסלעים המגנטיים ומהמקור ה[[גאולוגיה|גאולוגי]] שלהם, מהי ההשערה הנכונה ומהם התהליכים שהובילו אליה.{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:3|{{קישור כללי|כתובת=http://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/צעד-ענק-למדינה-קטנה|הכותב=איתי נבו|כותרת=צעד ענק למדינה קטנה|אתר=[[מכון דוידסון]]|תאריך=2019-02-21|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-04-16}}}} למדידת השדה המגנטי של הסלעים, צוידה בראשית ב[[מגנטומטר]] שנבנה ב[[אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס]], ומשקלו היה פחות מקילוגרם. כבר בהקפות שלפני הנחיתה, החל ממרחק של 600 קילומטר מפני הירח וכן במהלך הירידה לנחיתה, החלה בראשית לבצע מדידות של השדה המגנטי הירחי. משימת המדידה תוכננה להמשיך גם בנחיתה עצמה ואחריה, אך זו לא יצאה לפועל עקב השיבוש בנחיתה.{{הערה|[http://www.spaceil.com/he/news/spaceil-designs-a-science-twist-to-its-mission-map-lunar-magnetism-op-ed-on-space-com/ SpaceIL מתכננת טוויסט מדעי שישולב במשימתה: מיפוי המגנטציה הירחית], באתר SpaceIL}} הנתונים ששלחה בראשית, כמו גם הצילומים והשוואתם למפות גאולוגיות של הירח ומיקומם ביחס [[מכתש פגיעה|למכתשים]] ידועים, מהווים חומר חקירה שיאפשר לצוות בינלאומי מאוניברסיטאות מובילות בחקר השדה המגנטי של הירח לנתחם ולהפיץ את המידע לקהילה המדעית.

*'''קפסולת זמן''' - בדצמבר 2018 הותקנה בגשושית "[[קפסולת זמן]]", תוך תקווה שמשימות חלל עתידיות שיביאו אנשים לירח, יאפשרו להם לפרוק את קפסולת הזמן מהגשושית. הקפסולה הכילה מידע דיגיטלי על גבי דיסקים מיוחדים, בנפח כולל של 200 גיגה, ובהם: אנציקלופדיית [[ויקיפדיה]],{{הערה|{{ערוץ 20|2=ריקלין&מגל יום ה' 21.2.19 – התכנית המלאה|3=/תוכניות/ריקליןסגל/327350-2/}}}} [[מילון|מילונים]] ב־27 שפות, ציורי ילדים,{{הערה|http://kids.spaceil.com/drawings/ = SpaceIL - ילדים מציירים לחללית. ילדות מציירות לחללית: שִלְחוּ ציורים לירח!}} סמלים [[יהדות|יהודיים]] ו[[ישראל]]יים כגון העתק [[מגילת העצמאות]], ה[[תנ"ך]], [[דגל ישראל]], [[התקווה]], [[תפילת הדרך]], שירים, [[ספר חת"ת]]{{הערה|שם=כפר חב"ד}} מידע על ישראל ותמונות נופיה, וכן מידע על העמותה [[SpaceIL]] שייצרה ושיגרה את הגשושית.{{הערה|https://www.space.gov.il/news-space/131428 = סוכנות החלל הישראלית - החללית הישראלית לירח של SpaceIL מצטיידת בקפסולת זמן}} הקפסולה, שהכילה גם ארכיון אנלוגי{{הבהרה}}, הוכנה על ידי ה[[מלכ"ר]] [[Arch mission foundation]].{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=The Lunar Library: Genesis|אתר=Arch Mission Foundation|כתובת=https://www.archmission.org/spaceil|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2019-04-14}}}}

 

[[קובץ:Nusantara Satu Mission - 47121969172.jpg|ממוזער|שיגור הטיל [[פלקון 9]] עליו "בראשית" יחד עם [[לוויין תקשורת]] אינדונזי ולווין מדגים טכנולוגיות של חיל האוויר האמריקאי]]

[[קובץ:Nusantara Satu Mission (46259778995).jpg|ממוזער|מסלול השיגור של פאלקון 9 ועליו "בראשית"]]

 

 

לבקשת אחד מחברי צוות הפיתוח, חיבר הרב גדעון בנימין [[תפילת הדרך]], שנאמרה בשעת שיגור הגשושית.{{הערה|[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/394852 תפילת הדרך שנכתבה במיוחד עבור משימת הגשושית הירחית הישראלית]}}

בבדיקות הראשונות לתקינות מערכות "בראשית" בחלל, לאחר התנתקותה מטיל המשגר, התברר שלמרות קיומו של קונוס (buffle) שמגן [[עוקב כוכבים|עוקב הכוכבים]], המערכת עדיין מסונוור מאור השמש. כדי להתגבר על התקלה כוון-הגשושית הותאם כדי למנוע סינוור. במקרה כזה כיוון התמרון אינו אופטימלי, והפעולה גרעה מיעילות [[אנרגיה סולרית|האנרגיה הסולרית]].

 

 

ב־[[25 בפברואר]] לקראת חצות היה אמור להתבצע התמרון השני, באופן אוטומטי, במרחק של כ־600 קילומטר מכדור הארץ, באזור בו אין לגשושית תקשורת עם תחנת הקרקע. כשהתקשורת התחדשה התברר שמחשב הגשושית אתחל את עצמו באופן לא מתוכנן, וביטל מיוזמתו את התמרון{{הערה|{{ynet|ירון דרוקמן|תקלה במחשב: התמרון השני של הגשושית לירח - נדחה|5470131|26 בפברואר 2019}}.}}{{הערה|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1100334367589715970|עדכון סטטוס, 26 בפברואר 2019}}}} עקב השפעת מעבר דרך [[חגורות ואן אלן]] על הרכיבים האלקטרונים. כתוצאה מכך הוחמץ חלון ההזדמנויות הראשון לביצוע התמרון השני. מהנדסי הגשושית פתרו את הבעיה.

 

 

ב־[[5 במרץ]], בשעות הצהריים המוקדמות (שעון ישראל), בוצע צילום [[סלפי]] ראשון של הגשושית. בתמונה נראה חלק מגוף הגשושית, כשעליה שלט עם הכיתוב "עם ישראל חי", דגל ישראל, וכן המשפט "Small country, Big dreams" (=מדינה קטנה. חלומות גדולים). ברקע נראה כדור הארץ (בזווית של חלק מיבשת אוסטרליה) ממרחק של 37.6 אלף קילומטרים.{{הערה|{{סלה|בר חיון|החללית בראשית צילמה סלפי ממרחק 38 אלף ק"מ מכדור הארץ|131531|5 במרץ 2019}}}}

 

====סביב הירח====

 

 

 

במהלך הלילה צילמה בראשית את צידו האפל של הירח ולאחר ביצוע הקפה מלאה הפכה ישראל למדינה השביעית ששלחה גשושית שהקיפה את הירח.

===איתור אתר ההתרסקות===

[[קובץ:Beresheet Crash Site Spotted LRO 02.gif|ממוזער|רצף תמונות לפני-אחרי של אתר התרסקות החללית בראשית. צולם על ידי המקפת לסקר הירח(LRO)]]

 

 

קנה המידה של התמונות גדול מכדי לקבוע האם הכתם הקטן הוא מכתש שנוצר במקום הפגיעה, או שמא פגיעת הגשושית השבירה בתאוצה גבוהה ובזווית נמוכה (פחות מעשר מעלות) באדמת הירח מנעה יצירת צורת מכתש.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://lroc.sese.asu.edu/posts/1101|כותרת=Beresheet Crash Site Spotted! {{!}} Lunar Reconnaissance Orbiter Camera|אתר=lroc.sese.asu.edu|תאריך_וידוא=2019-05-15}}}}

|-

!רכיב

|-

! [[מחקר ופיתוח|תכנון]], [[הנדסת אווירונאוטיקה|הנדסה]] ו[[ייצור]]

|-

! [[שיגור לחלל|שיגור]]

|-

! מערכת תקשורת

|-

! שימוש ברשת החלל של SSC {{אנ|Swedish Space Corporation}}

|-

! ממסרי תקשורת

|-

! התקן [[דחיסת נתונים|דחיסת]] ו[[אמצעי לאחסון נתונים|אחסון מדיה]] עבור ה[[מצלמה|מצלמות]]

 

==בראשית 2==

 

ביוני 2019 הודיעה עמותת SpaceIL כי משימתה של בראשית 2 לא תהיה נחיתה על הירח, מאחר ש"חזרה על מסע דומה אינה מציבה רף הנדרש ממשימות פורצות דרך".{{הערה|{{ynet|ירון דרוקמן|אחרי ההתרסקות: "בראשית 2" לא תנסה לנחות על הירח|5536286|25 ביוני 2019}}}}