אגון קרנץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים |
|||
שורה 1:
[[קובץ:Egon Krenz 2007.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגון קרנץ]]
'''אגון קרנץ''' (ב[[גרמנית]]: '''Egon Krenz'''; נולד ב-[[19 במרץ]] [[1937]]) היה [[פוליטיקאי]] [[קומוניזם|קומוניסטי]] [[גרמניה המזרחית|מזרח-גרמני]], שנודע בעיקר בזכות כהונתו הקצרה כמנהיג האחרון של
== שנותיו הראשונות ==
אגון קרנץ נולד ב[[קולברג (עיר)|קולברג]] שב[[פומרניה]], באזור שהיה אז חלק משטח גרמניה וכיום נמצא בשטח [[פולין]]. ב-[[1944]] עבר עם הוריו מערבה ל[[אודר]], והתגורר בעיירה [[דמגרטן]] שבחופי [[הים הבלטי]] (כיום במדינת [[מקלנבורג-מערב פומרניה]]).{{הערה|שם=one|1=[http://www.statesmansyearbook.com/public/entry?entry=countries_de.person.Egon_Krenz Statesman's Yearbook Online: Egon Krenz]}}
ב-[[1953]] הצטרף קרנץ לתנועת הנוער "[[הנוער הגרמני החופשי]]" ובשנת [[1955]] הפך לחבר ב[[מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה]] (המפלגה ה[[קומוניסט]]ית ששלטה בגרמניה המזרחית). בין [[1957]] ו-[[1959]] שירת בבסיס ה[[פולקסמרינה]] (הצי של גרמניה המזרחית) ב[[פרורה]] אשר ב[[ריגן]]. כבר אז היה פעיל פוליטית. במהלך הקריירה הפוליטית שלו הוא החזיק בתפקידים שונים הבולט שבהם הוא חברותו ב[[פוליטביורו]] משנת [[1983]] וכהונה כמזכ"ל
== מנהיג הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית ==
קרנץ נבחר למזכ"ל מפלגת האיחוד הסוציאליסטי ומנהיג הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית ב-18 באוקטובר 1989 בעקבות גלי המחאה ההמוניים שהביאו להתפטרותו של [[אריך הונקר]].{{הערה|שם=uni|1=Elizabeth Pond, '''A Wall Destroyed: The Dynamics of German Unification in the GDR''', International Security, Vol. 15, No. 2 (Autumn, 1990), pp. 35-66}}
קרנץ קיבל את התפטרותם של ראש הממשלה [[וילי שטוף]], ממשלתו וכל חברי הפוליטביורו ב-[[8 בנובמבר]]. למרות זאת הוא נבחר מחדש כיו"ר על ידי הוועד המרכזי של המפלגה.{{הערה|שם=uni}}
שורה 14:
למרות הבטחותיו של קרנץ לקיום רפורמות דמוקרטיות במערכת המזרח גרמנית וביקורתו על נוקשותם של קודמיו, המחאה הציבורית כנגד משטרו התגברה. בניסיון להרגיע להשתלט על המצב הוא אישר תקנות חדשות שאיפשרו נסיעה ל[[גרמניה המערבית]] על ידי פתיחת הגבול עם [[צ'כוסלובקיה]] שנסגר כדי למנוע מעבר של מזרח גרמנים למערב ולבסוף פתח את גבולות המדינה באופן טוטאלי ואיפשר לתושביו לנסוע למערב בדרך ישירה מתוך תקווה שדבר זה יעצור את זרם הבורחים למערב אולם בפועל זה רק הגבירו ותרם להמשך העירעור של משטרו.{{הערה|שם=uni}}
קרנץ התפטר ב-[[3 בדצמבר]] [[1989]]. הוא היה מנהיגה הקומוניסטי האחרון של גרמניה המזרחית. הוא סולק מ[[
== אחרי איחוד גרמניה ==
| |||