שעם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
ביטול גרסה 26030259 של 77.138.182.16 (שיחה) הסרת ניסיון לשתול פרסומות בגוף הטקסט
שורה 9:
פעילי איכות הסביבה מעודדים את תעשיית השעם, שכן היא מתבססת על מקורות מתחדשים ותוצריה קלים ל[[מיחזור]]. בניגוד לתעשיות העץ האחרות, תהליך הייצור הייחודי של השעם אינו פוגע בעץ עצמו. קליפת העץ מתעבה כל שנה בכמה מילימטרים עד שהיא מגיעה לעובי הרצוי (בין 2 ל־5 ס"מ). כל עץ מקולף רק אחת לעשר שנים, ובין קילוף לקילוף נותנים לעץ להשתקם ולנוח. עץ השעם חי בסביבות 150 שנים דבר שמאפשר כ־15 קילופים בממוצע במהלך חיי עץ.
 
הדרישה לשעם הולכת וגדלה שכן יותר ויותר יין נמכר בבקבוקים ולא בסיטונאות. מכיוון שניתן לקצור את קליפת העץ רק כפעם בעשור, מחירו של [https://www.erodor.co.il/%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%a2-%d7%a2%d7%9c-%d7%a9%d7%a2%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%90%d7%97%d7%93/ שעם] גמיש מאיכות גבוהה הוא יקר למדי. יינות זולים משתמשים לרוב בפקקים משעם זול באיכות נמוכה, בפקקי [[פלסטיק]], פקקי [[מתכת]] בעלי הברגה או סגרים אחרים אשר גם מונעים את טעם הלוואי הקל של השעם. פקקים סינתטיים לא מתייבשים ומתכווצים כפקקי השעם, ולכן אין צורך לאחסן את הבקבוקים בשכיבה כדי למנוע את [[חימצון]] היין.
 
==הכנת חומר הגלם==