בנימין נתניהו – הבדלי גרסאות

←‏יחסי חוץ וביטחון: התאמה למה שכתוב במקור: יש שם הכחשה נחרצת של שני הצדדים
מ
(←‏יחסי חוץ וביטחון: התאמה למה שכתוב במקור: יש שם הכחשה נחרצת של שני הצדדים)
בעקבות [[רצח שלושת הנערים|חטיפת ורצח שלושה נערים יהודים]] ב-[[12 ביוני]] [[2014]] בידי אנשי חמאס, הורו נתניהו ושר הביטחון [[משה יעלון]] ל[[צה"ל]] לפתוח ב[[מבצע שובו אחים]] לאיתור החטופים ולפגיעה בתשתיות חמאס ב[[יהודה ושומרון]]. במסגרת המבצע נעצרו למעלה מ-400 פלסטינים, מרביתם אנשי חמאס, לרבות כ-50 אסירים ששוחררו במהלך [[עסקת שליט]]. כמו כן, נחשפו עשרות סליקים תת-קרקעיים באזור [[חברון]], ומעבדות חבלה שבהן יוצרו עשרות רימונים ומטענים{{הערה|{{נענע10|[[אור הלר]]|"שובו אחים": עשרות מנהרות תת קרקעיות נחשפו ביהודה ושומרון|1064130|22 ביוני 2014||news}}}}.
 
ב-[[8 ביולי]] [[2014]] הורה נתניהו על פתיחת [[מבצע צוק איתן]] בתגובה לתקיפות החמאס מ[[רצועת עזה]]. תחילת המבצע הייתה בתקיפות אוויריות ברצועת עזה, והמשכו בכניסה קרקעית לרצועה ברוחב כ-3 קילומטרים לתוך רצועת עזה כדי להשמיד את ה[[מנהרות לחימה ברצועת עזה|מנהרות ההתקפיות]] שנחפרו לכיוון שטח ישראל. במהלך המבצע ירו מחבלי חמאס אלפי [[רקטה|רקטות]] ופצצות מרגמה מרצועת עזה לישראל. ב-[[7 באוגוסט]] נפגש נתניהו עם נשיא [[הצלב האדום]] וביקש ממנו לסייע בהשבת גופותיהם של סמל ראשון אורון שאול ושל סגן [[הדר גולדין]] שנהרגו במהלך המבצע וגופותיהם נחטפו. נתניהו הוביל את המבצע במתינות, והסכים פעמים רבות להפסקות אש שהוצעו על ידי [[מצרים]] ו[[ארצות הברית]], כאשר כחצי מהשרים בקבינט תמכו בהחרפת המערכה. במהלך המבצע ניכרה מתיחות בין נתניהו ל[[נשיא ארצות הברית]], [[ברק אובמה]]{{הערה|{{nrg||אינדיק: המבצע בעזה פגע מאוד ביחסי אובמה נתניהו|612/368|27 באוגוסט 2014|1|2}}}}, עלכאשר רקעבתקשורת דרישתודווח שלכי אובמה כידרש ישראלמישראל תפסיקלהסכים אתל[[הפסקת המבצעאש]] ותקבלולקבל את [[טורקיה]] ו[[קטר (מדינה)|קטר]] כמתווכיםכמתווכות בסכסוך במקוםונתניהו סירב, אך אובמה ונתניהו הכחישו בתוקף את הדיווח וטענו שהוא מצריםמעוות{{הערה|{{nrg|NRG|נתניהו: קטאר עם חמאס; אובמה: היא תתווך|602/414|29/7/2014|1|2}}}}. המבצע הסתיים לאחר כשבעה שבועות של לחימה ב-26 באוגוסט, כשאת ההחלטה על הפסקת האש בסיום המבצע קיבל נתניהו עם [[שר הביטחון]], [[משה יעלון]] ללא הצבעה ב[[הקבינט המדיני-ביטחוני|קבינט המדיני-ביטחוני]], שבו כנראה לא היה לו רוב. בעקבות המבצע, נתניהו ספג ביקורת מ[[מבקר המדינה]] על אי הצגה מספקת לקבינט של איום מנהרות התקיפה לפני המבצע{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=יוסף חיים שפירא|כותרת=תהליכי קבלת החלטות בקבינט בנוגע לרצועת עזה לפני מבצע "צוק איתן" ובתחילתו|כתובת=https://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_568/8c39fc9d-80f5-4b12-a593-8d0396178bd8/zuk-eitan-10.pdf|תאריך=28 בפברואר 2017}}}}.
 
ביולי [[2014]] חלה עלייה משמעותית ב[[מהומה|מהומות]] [[אלימות]] ופיגועי [[טרור]] מצד [[פלסטינים]] ב[[ירושלים]]. באוקטובר ונובמבר ביצעו [[טרור פלסטיני|מחבלים פלסטינים]] פיגועים ששיאם היה [[הפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה]] ובהם נרצחו 10 ישראלים{{הערה|ראו את הערך [[2014 בישראל#הסכסוך הישראלי-פלסטיני]] מ-[[22 באוקטובר]] ועד [[19 בנובמבר]] 2014.}}.