החטא הקדמון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
התו השמיני (שיחה | תרומות) |
AddMore-III (שיחה | תרומות) גיבוב מילים לא-ברור |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מושג יסוד בתאולוגיה הנוצרית}}
'''החטא הקדמון''' הוא מושג יסוד ב[[תאולוגיה]] של ה[[נצרות]] [[אוגוסטינוס|
[[קובץ:Temptation and Fall-Sistine Chapel Ceiling.jpg|שמאל|ממוזער|החטא הקדמון - אדם וחווה מגורשים מגן עדן - [[פרסקו]] של [[מיכלאנג'לו בואונרוטי]] ב[[הקפלה הסיסטינית|קפלה הסיסטינית]]]]
גם ב[[יהדות]] ישנם כיום שמשתמשים במושג 'החטא הקדמון' בהקשר של [[חטא עץ הדעת]], אך השימוש ה[[תאולוגיה|תאולוגי]] המרכזי במושג זה נעשה בנצרות.
==התפתחות מושג החטא הקדמון==
שורה 27 ⟵ 10:
בימיו של [[אוגוסטינוס]] התפתח ויכוח בנוגע לחטא הקדמון. מחד, פלגיאנוס, מלומד בריטי, טען שהחטא הקדמון לא דבק בצאצאי [[אדם וחווה|אדם]] ו[[חוה]], ועל כן כל אדם יכול להיוושע מכוח הרצון והשכל, הם החסד האלוהי שהוענק לאדם בידי האל. לפי פלגיאנוס מעבר לחסד זה אין האל מתערב עוד בחיי האדם ועל כן אמונה בישו אינה הכרחית לישועה.
מנגד, הייתה העמדה האוגוסטינית. אוגוסטינוס טען שעם אכילת הפרי אבדה לאדם היכולת לבחור בין טוב לרע ולכן כל בני האדם סופם שהגיעו לגיהנום, פרט למתי מעטים שנבחרו בידי האל. לאחר מות ישו, לפי התפיסה האוגוסטינית, ניתן היה להגיע לגן העדן מכוח החסד האלוהי, אולם לא ניתן לדעת מי יוושע, ועל כן על כל אדם לחיות חייו כנוצרי טוב. זוהי דוקטרינת ה[[פרה-דסטינציה]] - יעודו של האדם להגיע לגן העדן או הגהנום. אוגוסטינוס ביסס את רעיונותיו על דבריו של [[פאולוס]] השליח ב[[איגרת אל הרומים]] ה' י"ב: "לָכֵן כַּאֲשֶׁר עַל־יְדֵי אָדָם אֶחָד בָּא הַחֵטְא לָעוֹלָם וְהַמָּוֶת בְּעֵקֶב הַחֵטְא וְכֵן עָבַר הַמָּוֶת עַל־כָּל־בְּנֵי אָדָם מִפְּנֵי אֲשֶׁר כֻּלָּם חָטָאוּ".
בסופו של דבר הוויכוח בין העמדות החריף ובמאה החמישית, ב[[ועידת קרתגו]], אימצה הכנסייה במערב את התפיסה האוגוסטינית והחלה לרדוף את הפלגיאנים. במזרח דובר-ה[[יוונית]], שם כמעט ולא נקראו עבודותיהם של אבות הכנסייה הלטיניים המאוחרים יותר ואוגוסטינוס בכללם, דוקטרינת החטא הקדמון לא התקבלה מעולם. גם כיום, [[הנצרות האורתודוקסית]] וה[[נצרות אוריינטלית|אוריינטלית]] לא מכירות בתורה זו.
===ימי הביניים===
|