דדן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים (דיון) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Edom.PNG|שמאל|ממוזער|200px|שטחי שליטת האדומים]]
'''דְּדָן''' (גם: '''דְדָנֶה''') היה שבט קדום המיוחס לאחד מצאצאי [[אברהם]] ו[[קטורה (דמות מקראית)|קטורה]]{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|כה|ג}}.}}, וכן עיר ב[[הרי אדום]].▼
==גזרון==
[[יוסף בן מתתיהו]] הזכיר את "דדן" כבנו של "שוח", אף הוא מבני קטורה{{הערה|[[קדמוניות היהודים]] א, טו, א.}}. ▼
בשפה ה[[אכדית]] פירוש השמות "ditānu"-"didānu" :[[שור הבר]] ,תאו ,ביזון. ופירוש המילה "dātnu" -חזק,הרואי.
[https://oi.uchicago.edu/sites/oi.uchicago.edu/files/uploads/shared/docs/cad_d.pdf]
בתנך משמעות השם דדן היא "ארץ נמוכה"
==בתנ"ך==
▲'''דְּדָן''' (גם: '''דְדָנֶה''') היה שבט קדום המיוחס לאחד מצאצאי [[אברהם]] ו[[קטורה (דמות מקראית)|קטורה]]{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|כה|ג}}.}}, וכן עיר ב[[הרי אדום]].
בהמשך נמסר שהעמים : ה[[אשור]]י ,ה-לטושם ,והלאמים יצאו מקרבם.
השבט והעיר נזכרים מספר פעמים בספרי הנביאים, בנבואות על חורבן [[אדום (עם)|אדום]]:
שורה 9 ⟵ 16:
וכך, מובא ב[[ספר יחזקאל]]: {{ציטוטון|וְנָטִתִי יָדִי עַל אֱדוֹם וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה וּנְתַתִּיהָ חָרְבָּה מִתֵּימָן וּ'''דְדָנֶה''' בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ}}{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|כה|יג}}.}}, וכן: {{ציטוטון|בְּנֵי '''דְדָן''' רֹכְלַיִךְ אִיִּים רַבִּים סְחֹרַת יָדֵךְ קַרְנוֹת שֵׁן והובנים (וְהָבְנִים) הֵשִׁיבוּ אֶשְׁכָּרֵךְ ... '''דְּדָן''' רֹכַלְתֵּךְ בְּבִגְדֵי חֹפֶשׁ לְרִכְבָּה}}{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|כז|טו|כ}}.}}.
==במחקר==
{{תנ"ך|בראשית|כה|ג}} מספק פרטים לגבי צאצאי דדן : "וּבְנֵי דְדָן, הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁם וּלְאֻמִּים". בפסוק המקביל שבדברי הימים א א , ל"ג -
בני דדן נפקדים מרשימת היוחסין התנכית.
דדן נזכר בכתובות מדרום [[ערב]] , שזמנן מהמאה ז' לפה"ס ואילך , וכן בכתובות שנתגלו בנווה המדבר אל-עולה , בצפון מערב חצי האי ערב , המזוהה עם שם המקום דדן. דדן היתה תחנת מסחר חשובה בצפונה של דרך המסחר שהוליכה מדרום ערב צפונה ל[[מסופוטמיה]] ולאזור
הסורי-ארץ ישראלי ,במאה השישית לפנה"ס ידעו שבטי הדדנים התקפות חוזרות ונשנות של שבטי ערבים נוודים ולא ממושטרים על םושבות המסחר הממוסדות יחסית של הדדנים .[https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=94705936#115.6985.6.default]
השם דדן מופיע ב[[אוגריתית]] כשמו של אחד צאצאי המלוכה של [[אוגרית]] ו[[אשור]] ,שנות מלוכתו של "דידנו" - (2296 - 2309 לפנה"ס)
והוא מופיע כמלך התשיעי מתוך שושלת של 'שבעה-עשר מלכים שוכני אוהלים" ,עפ"י הכתוב [[אב קדמון]] זה הפך לישות אלוהית ,[https://en.wikipedia.org/wiki/Didanu] ולמעשה ל[[אפונים]],מלך זה מהווה את החולייה המקשרת לשושלות המלכים ה[[בבלית]],ה[[אשור]]ית, וה[[אוגרית]].
השמות "didanu" - ditānu" מופיעים כשמו של ה[[שבט]] שחי בצדה המערבי של [[מסופוטמיה]] שבט זה מוזכר לראשונה בסוף האלף השלישי לפנה"ס, במהלך האלף השני שם זה מתחיל להופיע כשם פרטי,ניתן למצוא שמות אלה "דיטנו"("דיטני") ברשימות השושלת הראשונה כשמות של שבטים בבבל שנקראו :
* "אמידיתנה" - ראש-דיטני. (ראש השבט דיטני)
* "סמסודיטנה" -שמש-דיטנו (שמש השבט דיטנו).
מן הממצאים הארכיאולוגיים עולה שפולחן דדן - דֹּתן היה קשור ב[[פולחן המת]]ים (1.161 [KTU[2) של האבות הקדמונים משושלת המלוכה , שנקראו "ה[[רפאים]] של הארץ" או "הכינוס של דדן".
במהלך ה[[טקס]] הפולחני חברי ה[[כת]] קוראים בשמו של המלך המת כדי שייעתר ויקבל את מנחתם ,ובתמורה על רוח המלך המת להגן על המלך החי ועל עירו.
ב[[שירה אוגריתית]] - ([[אגדת כרת]]) ניתן למצוא מאפיייני פולחן הדומים לפולחן המלך דידנו.
לאחר שקבל את ברכת האלוהות ,נאמר על מלך קרת שבשעה שהובטח לו הצאצא שייחל לו או אז הגיע עד למדרגה (הרוחנית) של אותו כינוס מיתי של דידן .[https://referenceworks.brillonline.com/entries/dictionary-of-deities-and-demons-online/dedan-DDDO_Dedan]
"דדן" ו"דודנים" נזכרים גם בכתובות מן המאות ה-7 עד ה-4 לפני הספירה שנמצאו בערב הדרומית, וכן בכתובות שנמצאו ב[[ואדי אל קרא|וואדי אל קרא]] שבצפון ערב, ולפי אחת הסברות מקור השבט היה באזור [[תימא (חצי האי ערב)|תימא]]{{הערה|'''אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו''', הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', 625-626.}}.
▲[[יוסף בן מתתיהו]] הזכיר את "דדן" כבנו של "שוח", אף הוא מבני קטורה{{הערה|[[קדמוניות היהודים]] א, טו, א.}}.
[[אונקלוס]] מתרגם : "ובני דדן הווין למשירין ולשכונין ולנגוון" [https://www.mechon-mamre.org/i/t/u/u0125.htm]
, כלומר : למחנות , לאוהלים ולמושבות .
תרגום יונתן גורס : "ובני דדן הוו תגרין ואמפורין ורישי אומין", משמע : תגרים וסוחרים וראשי שבטים , עיסוקים שאכן הלמו את משלח ידם של המדיינים
[[אוסביוס]], בחיבורו ה[[אונומסטיקון]] (תחילת המאה ה-4 לספירה), ציין כי המדובר בעיר השוכנת ב[[הרי אדום]], כארבעה [[מייל|מילים]] צפונית ל[[פינון]]{{הערה|[[אונומסטיקון]], 80, שורה 14.}}.
לפי המידע שמסר [[אוסביוס]], מוצע כיום לזהות את העיר הקדומה עם הכפר '''דאנא''' שב[[הרי אדום]], כ- 12 ק"מ צפונית מזרחית לח'רבת פינאן, המזוהה עם [[פינון]] ה[[מקרא|מקראית]]; זאת, כאשר כפר זה נזכר במקורות ערביים קדומים בשם '''דידאן'''{{הערה|י' אליצור, '''שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם''', הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, 282-287.}}. זיהוי זה הוצע כבר במאה ה-19 על ידי החוקר [[יהוסף שוורץ]]{{הערה|[[תבואות הארץ]], תר"ה, דף קיא ע"ב, לונץ, עמ' רמז.}}.
==ראו גם==
| |||