הבדלים בין גרסאות בדף "רציו חיפושי נפט (1992)"

מ
הסרת קישורים עודפים, קישורים פנימיים
מ (רישינות->רישיונות - תיקון תקלדה בקליק)
מ (הסרת קישורים עודפים, קישורים פנימיים)
בשנת 2007, כדי לגיס את המימון הרב ואת הידע הטכני הנדרש לביצוע חיפושי נפט וגז בים, מכרה רציו % 85 מהזכויות ברישיונות "רציו-ים" לידי שותפויות החיפושים של [[קבוצת דלק]], [[אבנר יהש|אבנר]] ו[[דלק קידוחים]], המחזיקות ב-22.67% כל אחת בשטחי הרישיונות, ול[[נובל אנרג'י]] המחזיקה ב-39.66%.{{הערה|{{גלובס|רון שטיינבלט|אחרי שזינקה 1,750% מאז התגלית ב"תמר" - רציו נפלה ב-21%|1000564099|2 ביוני 2010}}}}
===פרויקט לוויתן===
ב-3 ביוני 2010 דיוחה נובל אנרג'י, השותפה ברישיונות "רציו-ים", כי יש סיכוי של 50% למציאת גז ב[[לוויתן (שדה גז)|לוויתן]] בהיקף כפול מ[[תמר 1|תמר]].{{הערה|{{גלובס|עמירם ברקת, רון שטיינבלט |נובל: סיכוי של 50% למאגר גז כפול מהיקף הגז ב"תמר"|1000564098|3 ביוני 2010}}}} לאור זאת, נובל אנרג'י המליצה לשותפים ברישיונות "רציו ים" לקדוח קידוח אקספלורציה ב"לויתן".
 
קידוח "לויתן 1" ניקדח ברישיון רחל, כ-135 קילומטר מערבית לחיפה במים בעמוקים של כ-1,634 מטר. הקידוח היה העמוק ביותר שנקדח אי פעם באזור זה ב[[הים התיכון|ים התיכון]], ונמשך כחמישה חודשים בתקציב מוערך של כ-150 מיליון דולר (כולל עלויות השינוע הצפויות של [[אסדת קידוח|אסדת הקידוח]]).{{הערה|[http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=568411 רציו יהש - אושרה תוכנית ותקציב לקידוח "לויתן 1" בשטחי רישיונות רחל ועמית, 29.08.10] }}
 
בדצמבר [[2010]], הוכרז השדה כתגלית{{הערה|שם=cubic|{{cite web|url=http://www.offshoreenergytoday.com/noble-energy-announces-significant-discovery-at-leviathan-offshore-israel/|title=Noble Energy announces significant discovery at Leviathan offshore Israel|date=30 December 2010|publisher=Offshore Energy Today|accessdate=7 February 2016}}}} שדה הגז הגדול ביותר במימי הים התיכון ושדה הגז הגדול ביותר בעולם שהתגלה במים עמוקים ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]]. ההערכה הראשונית לכמות הגז הטבעי במאגר הייתה כ-453 מיליארד [[מטר מעוקב]] ({{D}}16 [[TCF]]).{{הערה|{{כלכליסט|סיון איזסקו וליאור גוטמן|עכשיו זה רשמי: במאגר [[לוויתן (שדה גז)|לוויתן]] יש 453 מיליארד מ"ק גז טבעי|3464961|29 בדצמבר 2010}}}} הערכות באשר לגודל המאגר המשיכו לגדול ככל שבוצעו קידוחים נוספים. העתודות הסבירות (ברמת ביטחון של 50%) של המאגר, הוערכו ביולי [[2014]] בגודל של 622.4 מיליארד מטר מעוקב ({{D}}21.97 TCF). העתודות המוכחות (ברמת ביטחון של 90%) של המאגר הוערכו באותה שנה בגודל של 540 מיליארד מטר מעוקב.{{הערה|{{כלכליסט|אורן פרוינד|רציו פרסמה תשקיף: תגייס 250 מיליון שקל למימון חלקה במאגר לווייתן|3640813|15 בספטמבר 2014}}}}
בספטמבר 2014, פרסמה רציו [[תשקיף]] לגיוס 250 מיליון שקל למימון חלקה בפיתוח מאגר לווייתן.
===רציו פטרוליום===
החל משנת 2011 יזם ה[[גאולוג]] של שותפות רציו, איתן אייזנברג, בשיתוף עם יחד עם משפחות רוטלוי ולנדאו, פעילות חיפושי נפט בינלאומית. לצורך כך הוקמה שותפות חדשה, "רציו פטרוליום אנרגיה - שותפות מוגבלת". בינואר 2017 הונפקה השותפות לציבור ו[[יחידת השתתפות|יחידות ההשתתפות]] שלה נרשומו למסחר ב[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בורסה לניירות ערך בתל אביב]]. "רציו חיפושי נפט" מחזיקה 20% מ"רציו פטרוליום" ו[[קבוצת דלק]] 17%. רציו פטרוליום מחזיקה בזיכיונות לחיפושי נפט ב[[מלטה]], [[סורינאם]], [[גיאנה]], [[אירלנד]] ו[[הפיליפינים]].{{הערה|{{TheMarker|ערן אזרן|רציו פטרוליום השלימה ההנפקה: גייסה 117 מיליון שקל לפעילות חיפושים מעבר לים|1.3428840|2 ביולי 2017}}}}
==טענות על קשרי החברה עם העולם התחתון==
בשנת [[2010]], שלמה שוקרון מבעלי חברת הבנייה "גלובוס אינטרנשיונל השקעות בניין ופיתוח" העלה טענות על קשרי החברה עם העולם התחתון. שוקרון החל להשקיע באמצעות חברת "גלובוס" ב[[יחידת השתתפות|יחידות ההשתתפות]] של רציו בשנת 2000 ובתוך זמן קצר הגיע להחזקה של 26% בחברה, עד שכל גיוס הון דרש את אישורו. באפריל 2005 ביקשה רציו לבצע גיוס נוסף, אולם שוקרון התנגד. לפיכך הוצע לתת לו 15% מה[[שותפות מוגבלת|השותף הכללי]] "רציו חיפושי נפט בע"מ" (החברה שמנהלת את פעילות הקידוחים של ה[[שותפות מוגבלת|שותפותהשותפות המוגבלת]] "רציו חיפושי נפט (1992)") בתמורה לאי־טרפוד הגיוס, בהמשך טענה "גלובוס" כי רציו הפרה את ההסכם, ובין הצדדים פרץ סכסוך שהגיע לבוררות. במהלך 2008 החלה בוררות, והוסכם ששוקרון יקבל מהחברה 6 מיליון שקל בתמורה להחזקותיו, אולם עם גילויי הגז ב[[לווייתן (שדה גז)|שדה לווייתן]] בספטמבר 2010, פנה שוקרון ל[[בית המשפט המחוזי]] בבקשה לבטל את הבוררות, בנימוק שהבורר התמנה בידי אנשי העולם התחתון.{{הערה|{{TheMarker|הילה רז|המעורבות של העולם התחתון בחיפושי הנפט והגז: מה עשה הבעלים של רציו בווילה של אברג'יל?|1.559228|14 בספטמבר 2010}}}} באוגוסט 2011, הגיעו הצדדים לפשרה שבמסגרתה הודיעה "גלובוס" כי היא "מצרה על טענות שפורסמו בעניין הליך הבוררות לפיהן הצדדים יזמו פניה לגורמים בעולם התחתון כדי ליישב את הסכסוך שנתגלע בין שתי החברות. הצדדים רצו ליישב את הסכסוך בדרכים המקובלות בעולם העסקים, ולא הייתה להם כוונה לערב בסכסוך גורמים מהעולם התחתון". עוד הוסכם ששוקרון יקבל 15% מה[[שותפות מוגבלת|השותף הכללי]], שיוחזקו בנאמנות, וששוקרון יפעל למכירת חלקו בתוך כמה שנים.{{הערה|{{TheMarker|הילה רז|פשרה בין שותפות רציו לשלומי שוקרון: 15% ממניות רציו יימכרו לצד שלישי - והתמורה תועבר לגלובוס|1.935529|24 באוגוסט 2011}}}}{{הערה|{{גלובס|[[חן מענית]]|סוף הסכסוך רציו-גלובוס: הגיעו להסכמה לסיים המחלוקות|1000676580|24 באוגוסט 2011}}}} במהלך הדיונים על הסכם הפשרה הוצא שקבוצת משקיעים בראשות [[יולי עופר]], תשלם תמורת המניות של שוקרון סכום של 270 מיליון ש"ח.{{הערה|{{ynet||יולי עופר בדרך לרכישת מניות שוקרון ברציו|4076771}}}} אך המהלך לא יצא לפעול.{{הערה|{{גלובס|רון שטיינבלט |הזמן עבד לטובת שוקרון: שווי מניותיו ברציו - מעל 50 מ' ש'|1000914726|4 בפברואר 2014}}}}
 
==קישורים חיצוניים==