הסדר חוב – הבדלי גרסאות

 

==מניעים==

 

==עסקת המרת חוב להון מניות==

 

בתחילת [[המאה ה-21]] נערכו בישראל הסדרי חוב בחברות בולטות אחדות שנקלעו לקשיים, ונכללו בהם תספורות של מיליארדי שקלים לבעלי איגרות החוב. בחברות שבהן נערכו הסדרי חוב:

* [[דלק נדל"ן]], שבשליטת [[יצחק תשובה]], הגיעה להסדר חוב בספטמבר 2012, שבמסגרתו נמחק לחברה חוב של 1.4 מיליארד ש"ח.{{הערה|{{ynet||הסדר בדלק נדל"ן: חוב של 1.4 מיליארד נמחק|4286401|27 בספטמבר 2012}}{{ש}}[http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/6192194.pdf פר"ק 12230-04-12 כלל פיננסים נאמנויות 2007 בע"מ ואח' נ' דלק נדל"ן בע"מ ואח'], ניתן ב-27 בספטמבר 2012}}

בישראל, עיקר הביקורת הציבורית סביב הסדרי חוב נסובה סביב השקעתם של משקיעים מוסדיים (בעיקר הבנקים וחברות הביטוח) באג"ח קונצרניות (אג"ח שמנפיקות חברות ). זאת, לעומת השקעות של משקיעים פרטיים באג"ח קונצרניות, אשר הביקורת נתפסת כפחות רלוונטית לגביהם – שכן השקעות אלה מראש מתחשבות בסיכון לאי-פרעון מלא של החוב ובקיומם של הסדרי חוב למיניהם, המגולמים בריבית הגבוהה יותר המובטחת בתמורה ללקיחת החוב. נושא הסדרי חוב, ואיכות האנליזה וניהול הסיכונים בהשקעה באגרות חוב על ידי הגופים המוסדיים, נבחן על ידי ועדה שהקים ב-[[2009]] משרד האוצר בראשות עו"ד [[דוד חודק]] (ועדת חודק), ושהמלצותיה עוגנו בחוזרי משרד האוצר ב-[[2010]].

 

*[http://www.pension.org.il/page.cgi?corbonds הסדרי חוב, ועדת חודק ותספורות] באתר [[פורום החוסכים לפנסיה בישראל]]

* {{TheMarker|שלומי שוב|הסדרי חוב שכיחים יותר בלקוחות הפרטיים|1.2118093|12 בספטמבר 2013}}

 

==הערות שוליים==