עיצור – הבדלי גרסאות

בפונטיקה חיתוכית, העוסקת בין היתר בחקר איברי הדיבור, והאופן שבו הם יוצרים את ההגאים, עיצור הוא הגה שבעת ביצועו יש מדהמידה ניכרת של חסימה למעבר האוויר בין [[איבר]]י הדיבור. לדוגמה, בביצוע המלה קַו [kav], כשהוגים את ה-k האוויר נעצר ב[[וילון (אנטומיה)|ווילון]], וכשהוגים את ה-v האוויר נעצר ב[[שפתיים]], אבל כשהוגים את ה-a האוויר משתחרר החוצה תוך חיכוך מזערי. משום כך ה-k וה-v נחשבים עיצורים וה-a נחשבת תנועה.

מידת ה[[סונורנטיות]] על פיה ניתן לדרג את העיצורים היא עוצמת הקול הנקבעת על־פי מידת התנודה של [[מיתרי הקול]] ומושפעת ממידת הקרבה שלהם שהיא מידת החסימה במעבר זרם האוויר בין איברי ההגייה בחלל הפה או הגרון. כאשר ישנה סתימה מלאה של חלל הפה או הגרון, חסימת מעבר האוויר מוחלטת ומקסימלית ולכן מיתרי הקול רפויים, עוצמת הקול נמוכה, מידת הסונורנטיות נמוכה-גבוהה והעיצורים סונורנטיים ובלתי־סותמים. והעיצורים הם בלתי־סונורנטיים וסותמים, אך כאשר יש סתימה חלקית של מעבר האוויר, החסימה של מעבר האוויר קטנה ומינימלית ולכן מיתרי הקול רוטטים, עוצמת הקול גבוהה, מידת הסונורנטיות הגרעין שבמרכז ההברה חייב להיות בלתי־סותם וסונורנטי ככל האפשר ולכן בדרך כלל הוא תנועה. בעברית, למשל, הוא יכול להיות רק תנועה, אך בשפות אחרות הוא עשוי להיות גם עיצור סונורנטי ובלתי־סותם, מכיוון שמידת הסונורנטיות שלו מעט פחות גבוהה מזו של התנועות וחסימת מעבר האוויר דומה להן - שהרי הן חסרות חסימת מעבר האוויר במקרים אלו יש סתירה בין ההגדרה הפונטית לפונולוגית. העיצורים והתנועות נמצאים על רצף אחד של הגאים, שמתחיל בעיצורים הסותמים והבלתי־סונורנטים ביותר, ממשיך דרך העיצורים הסותמים והסונורנטים חלקית, עובר דרך העיצורים הכמעט בלתי־סותמים ובלתי־סונורנטים, ממשיך אל העיצורים הבלתי־סותמים והסונורנטים ומסתיים בתנועות הבלתי־סותמות הסונורנטיות ביותר. ישנן שפות כ[[עברית]], שבהן ההבחנה בין עיצורים לתנועות חדה, ויש שפות כ[[אנגלית]], שבהן ההבחנה מעורפלת מעט ולעומתן שפות, כ[[שפות ברבריות|ברברית]] שבהן ההבחנה מעורפלת ביותר. כאשר בשולי ההברה, לצדי הגרעין ממוקמים עיצורים בלתי־סונורנטיים סותמים, (למשל: /p t k/), הגרעין עשוי להיות תנועה אך גם עיצור סונורנטי בלתי־סותם, אך כאשר העיצורים הסונורנטיים הבלתי־סותמים (למשל: /l r m n/) ממוקמים בשולי ההברה, הגרעין עשוי להיות רק תנועה ולא עיצור. כגון במלה ה[[צ'כית]] "krk" ההגה r שהוא עיצור סונורנטי ובלתי־סותם מהווה את מרכז ההברה ולכן הוא תנועה על־פי ההגדרה הפונולוגית הקובעת שהתנועה היא ההגה הנמצא במרכז ההברה, בגרעין, אך זהו עיצור על־פי הגדרתו הפונטית שקובעת שעיצור הוא הגה שבמהלך הגייתו מעבר זרם האוויר נחסם במדהבמידה מסוימת.

*'''[[עיצורים קדמים|קדמי]]''' - מבוצאמבוצע בחלק הקדמי של חלל הפה.

אופן החיתוך מאופיןמאופיין בצדיות שמתארת את האזור בחלל הפה בו עובר זרם האוויר יחסית למצב הלשון. הצדיות יוצרת הבחנה בין שני מצבים בהם הלשון עשויה להמצאלהימצא. כאשר ליד שם העיצור לא מצוין שהוא צדי, ניתן להסיק שהוא מרכזי.