ויקיפדיה

הסכסוך הישראלי-ערבי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ קפדניקו העביר את הדף הסכסוך הישראלי-ערבי לשם הסכסוך הישראלי–ערבי: קו מפריד
קידוד קישורים, קו מפריד
שורה 14:
| צד ראשון=<center>[[קובץ:Flag of Israel.svg|120px|border]]{{ש}}[[ישראל]]</center>
| צד שני=<center>[[קובץ:Flag of the Arab League.svg|120px|border]]{{ש}}[[הליגה הערבית|מדינות ערב]]</center>
|שם=הסכסוך הישראלי-ערביהישראלי–ערבי}}
'''הסכסוך הישראלי-ערביהישראלי–ערבי''' הוא מאבק בין [[ישראל]] לבין מדינות [[הליגה הערבית]], החל משנת 1948 ושיאו במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים. הסכסוך לווה במתחים פוליטיים ומלחמות, עוד לפני [[הקמת מדינת ישראל]] בשנת 1948, לב הסכסוך התמקד בשליטה על הארץ ובהמשך - בהקמת [[מדינת ישראל]] בשטח אשר נחשב על ידי [[יהודים|העם היהודי]] כ[[ארץ ישראל|מולדתו ההיסטורית]]. לעומתם, התנועה ה[[פאן-ערביות|פאן-ערבית]] ייחסה אותם כטריטוריה השייכת לאומה הערבית הגדולה (בהקשר [[פאן אסלאם|פאן איסלאמי]], היא נמצאת בשטח הנחשב ל[[דאר אל-אסלאם]]){{הערה|1=אריה סתיו, [http://books.google.co.il/books?id=7_vpW6oEFrsC&pg=PA68&lpg=PA68&dq=%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9Fפלסטין+%D7%93%D7%90%D7%A8דאר+%D7%90%D7%9Cאל+%D7%90%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%9Dאסלאם&source=bl&ots=6vDE531h5s&sig=79jtjlXvS_1wzykbZBkEFVNOIWI&hl=iw&ei=hUZETZH-DMrn4AaS8oEU&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=1&ved=0CBYQ6AEwAA#v=onepage&q&f=false השלום]}}, ובהמשך [[התנועה הלאומית הפלסטינית]] שאפה להקים [[מדינה פלסטינית]] בשטחים אלו או בחלקם.
 
הסכסוך, אשר שורשיו בסכסוך פוליטי על רקע שאיפות טריטוריאליות בעקבות קריסת [[האימפריה העות'מאנית]] ובלוחמת מיליציות ערביות מול היהודיות בתקופה הבריטית, השתנה במשך השנים מעימות [[צבא]]י בקנה מידה גדול בין [[מדינת ישראל]] לחברות [[הליגה הערבית]] בין השנים 1948-1982{{הערה|[https://www.britannica.com/event/Arab-Israeli-wars]}}, ל[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|עימות ישראלי-פלסטיני]] בקנה מידה מקומי יותר, בעל אופי של [[מלחמה בטרור|מלחמה בלתי מאוזנת]]. הסכסוך בין [[ארצות ערב]] ל[[ישראל]] על בסיס מחלוקות טריטוריאליות ברובו הסתיים, פרט לטענות טריטוריאליות של [[סוריה]] לגבי [[רמת הגולן]], לעימות טריטוריאלי מול ה[[פלסטינים]], וטענות שוליות מצד [[הסכסוך האיראני-ישראלי|בנות בריתה]] של [[איראן]], סוריה ותנועת ה[[חזבאללה]] ב[[לבנון]]{{הערה|ראו ערך [[חוות שבעא]], [[רמת הגולן#חילוקי דעות לגבי הגבול|רמת הגולן]]}}.
שורה 23:
==רקע==
=== הסיבות לסכסוך ===
סיבות רבות הוצעו לסכסוך הישראלי-ערביהישראלי–ערבי. העיקריות שבהן:
* '''ישראל כנטע זר''' - לפי גישה זו, ישראל היא נטע [[קולוניאליזם|קולוניאליסטי]] בלב עולם ערבי, כלומר היהודים התיישבו החל מסוף המאה ה-19 בארץ ישראל באופן דומה לזה של ההתיישבות הקולוניאליסטית ה[[אירופה|אירופית]] שרווחה בתקופה זו ב[[אפריקה]] וב[[אמריקה]]; ובכך בפועל ניצלו ונישלו מאדמתם (גם אם לא התכוונו לכך מראש) את הערבים שחיו בה דורות רבים לפני כן{{הערה|[[ברוך קימרלינג]], "סוחרי החרדות", [[הארץ]], 24 ביוני 1994}}{{הערה|1=רן אהרונסון (1996), [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18323 ההתיישבות בארץ-ישראל - מפעל קולוניאליסטי? : 'ההיסטוריונים החדשים' מול הגאוגרפיה ההיסטורית], [[עיונים בתקומת ישראל]], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]}}. חלק מתומכי גישה זו טוענים גם כי ישראל היא בת אורח חיים מערבי השונה מאורח החיים הערבי המסורתי, ולכן מהווה נטע זר במזרח התיכון על עף שגם במקורות היסטוריים רבים הן יהודים והן ערבים ומוסלמים כתוב כי מוצאם של העם היהודי והדת היהודית הוא בארץ ישראל ואילו מוצאם של העם הערבי ודת האסלאם הוא ב[[חצי האי ערב]].
* '''סכסוך דתי''' - לפי גישה זו, מקור הסכסוך הישראלי-ערביהישראלי–ערבי הוא בסכסוך היהודי-מוסלמי. כמו כן טוענים התומכים בגישה זו, שלפי האסלאם אין היהודים יכולים להיות ריבונים, והם במעמד ד'ימי (בני חסות) נחותים. על כן, לא יכולה להיות ליהודים מדינה. לפי האסלאם לא ייתכן קיום של ישות עצמאית, לא מוסלמית, בשטח שנכבש על ידי מוסלמים.
 
=== היבטים דתיים לסכסוך ===
שורה 50:
ב-3 בינואר 1919 נחתם [[הסכם ויצמן-פייסל]] בין [[פייסל הראשון|האמיר פייסל]] (בנו של [[חוסיין בן עלי]] מלך [[חיג'אז]], שגורש מחצי האי ערב), בשם הממלכה החיג'אזית, לבין [[חיים ויצמן]], בשם [[ההסתדרות הציונית]], שהיה אמור להשיג שיתוף פעולה בין התנועה הציונית לבין התנועה הלאומית הערבית. ההסכם לא יושם, לאחר שלא הוקמה מדינה ערבית מאוחדת בראשות השושלת ההאשמית.
 
שינוי דרמטי ביחסי הערבים והיהודים חל בשנת 1920 - במהלך [[מלחמת הממלכה הערבית של סוריה-צרפת]] ולאחריה. בשנת 1920 לראשונה החלו להיערך הפגנות בהם האוכלוסייה הערבית הפגינה כנגד מדיניות המנדט הבריטי אשר העדיפה באופן בלתי הוגן לטענתם את העלייה היהודית. מורת רוח זו הובילה את האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל בהמשך לבצע מעשי אלימות כנגד האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל, וזאת על רקע המלחמה הערבית בסוריה ולבנון לעצמאות [[הממלכה הערבית של סוריה|הממלכה הסורית]], שטענה בעלות גם על שטחי המנדט הבריטי. עם הפסד הערבים במלחמה בסוריה וקריסת הממלכה הסורית הערבית, לאומנים ערביים רבים עזבו את דמשק וחלקם, לרבות המופתי אמין אל-חוסייני הגיעו לירושלים והחלו להתרכז במאבק לאומני מקומי. אז [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית הפכו עוינות זו לזו באופן מובהק. ה[[אנטישמיות]] האירופית החלה להתפשט באזור המזרח התיכון ונוצרו אף קשרים בין האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל לתנועה הנאצית בגרמניה. ישנם תמונות ומסמכים אשר מקשרים מנהיגים כגון היטלר וה[[מופתי]] של ירושלים בתקופת המנדט הבריטי [[אמין אל-חוסייני]]. בסופו של דבר, מעגל האלימות בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית בארץ ישראל התפתח למעגל אלימות. באוגוסט 1929, במהלך [[טבח חברון (מאורעות תרפ"ט)|מאורעות תרפ"ט]] נרצחו 67 יהודים על ידי האוכלוסייה הערבית בעיר [[חברון]].
 
אותה עת, העלייה היהודית לארץ ישראל המשיכה לגדול באופן ניכר, ועלתה משמעותית על ההגירה הערבית לאזור. עד 1931, 17 אחוזים מאוכלוסיית ארץ ישראל היו יהודים, גידול של שישה אחוזים משנת 1922. כמו כן, העלייה היהודית לארץ ישראל גדלה במיוחד לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה - כתוצאה ממהלך זה הוכפלה האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל. הערבים שישבו בארץ ראו בעלייה היהודית איום ממשי על מולדתם וזהותם כעם. נוסף על כך, מדיניות רכישת הקרקעות היהודית ואיסור העסקתה של האוכלוסייה הערבית בתעשיות ובמשקים אשר היו בבעלות יהודית הכעיסו מאוד את ערביי ארץ ישראל. המתיחות הוליכה לפרוץ [[המרד הערבי הגדול|מרד הערבי הגדול]] ב-1936 אשר נמשך עד לשנת 1939.
שורה 177:
* זלמן שפירא, '''אבודים במזרח התיכון: הטרגדיה החדשה של בני ישראל''', חיפה: פרדס, 2012.
* [[אוריה שביט]], אופיר וינטר, '''אויבי, מורי: הציונות וישראל במשנתם של אסלאמיסטים וליברלים ערבים''', בני ברק: [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2013.
* [[מרדכי בר-און]], '''עצמאות בצל המלחמות - שישה עיונים בתולדות הסכסוך הישראלי-ערביהישראלי–ערבי''', [[הוצאת רסלינג]], 2014.
* אורי בן-אליעזר, '''מלחמה במקום שלום: מאה שנות לאומיות ומיליטריזם''', [[הוצאת מודן]], 2019.{{הערה|{{הארץ|אדם רז|"מלחמה במקום שלום": הספר הזה טוען שישראל סרבנית שלום. הוא טועה|.premium-REVIEW-1.7331935|6 ביוני 2019}}}}
 
שורה 184:
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.jafi.org.il/education/100/hebrew/maps/ הסכסוך הערבי-ישראלי - מפות], באתר הסוכנות היהודית.
* [http://www.sikumuna.co.il/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%A1%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99תולדות_הסכסוך_הישראלי-%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99ערבי תולדות הסכסוך הישראלי-ערביהישראלי–ערבי באתר סיכומונה]
* [http://www.faz.co.il/story_3377 מוזרויות הסכסוך הישראלי-ערביהישראלי–ערבי באתר ארץ הצבי]
* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/516973 משנתו של הרבי מליובאוויטש לפתרון הסכסוך הישראלי-ערביהישראלי–ערבי]
* [http://www.mivzakon.co.il/News_Articles/20_01_2009/index1.html מאמר דעה: "אלה העובדות בקיצור אודות המאבק בישראל היום"]
* [http://www.jnul.huji.ac.il/IA/ArchivedSites/FullList.html לקט אתרים בנושא הסכסוך, מתוך אתר בית הספרים הלאומי]
שורה 197:
{{המלחמה הקרה}}
 
[[קטגוריה:הסכסוך הישראלי-ערביהישראלי–ערבי|*]]
[[קטגוריה:ישראל: היסטוריה]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הסכסוך_הישראלי-ערבי"