אברהם מאפו – הבדלי גרסאות

מאפו נולד ב[[ג' בטבת]] [[ה'תקס"ח]] ([[1808]]) ב[[שטעטל|עיירה]] [[סלובודקה|סְלובּודְקָה]] <ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=פרופ' פראוור|שם=האנציקלופדיה העברית – כרך עשרים ושניים|מקום הוצאה=ירושלים-תל אביב|מו"ל=חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ|שנת הוצאה=תש"ל|כרך עשרים ושנים=}}</ref>הסמוכה ל[[קובנה]], ב[[פלך קובנה]] שב[[תחום המושב]] של [[האימפריה הרוסית]] (כיום ב[[ליטא]]). בילדותו למד ב[[תלמוד תורה|חדר]] שבו שימש אביו, יקותיאל, כמחנך, ונתפרסם כ[[עילוי (לימוד)|עילוי]]. בשנת [[1825]] נשא לאשה את בתו של [[חסיד]] ממשפחה אמידה, ובהשפעת חותנו התחיל שוקד יותר על לימודי ה[[קבלה]], ולאחר מכן הצטרף ל[[תנועת החסידות]]. לאחר נישואיו עבד כ[[מורה]] בערים שונות. הצטרף ל[[תנועת ההשכלה]]. למד [[גרמנית]], [[צרפתית]] ו[[רוסית]]. מאפו התקרב אל רבי [[אליהו קלישר]], רבה של סלובודקה, ממנו קיבל ספר [[תהילים]] עם [[תרגום התנ"ך|תרגום]] ל[[לטינית]], ולמד את השפה בקוראו את התרגום. ב-[[1848]] חזר למולדתו קובנה, הפך ל"משכיל" והתרחק מהחסידות. מאפו התקרב לסופרים [[אד"ם הכהן|אדם הכהן לבנזון]], [[קלמן שולמן]] ו[[שמואל יוסף פין]] ושימש כ[[מורה פרטי]] לילדיו של "התקיף הידוע" ה[[וילנה|ווילנאי]] [[יהודה אופאטוב|יודל אופאטוב]], לאחר מכן קיבל משרת מורה בבית הספר הממלכתי לנערים בווילנה, משרה בה החזיק עד סוף ימיו.