רחוב הלל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת מקור, ניסוח |
←היסטוריה: הוספת מקור |
||
שורה 17:
'''רחוב הלל''' הוא רחוב מרכזי ב[[ירושלים]], המהווה חלק חשוב מן ה[[מרכז עסקים ראשי|מע"ר]] של ירושלים. הרחוב משמש כציר תנועה המקשר בין [[רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים)|רחוב המלך ג'ורג' החמישי]] לרחוב בן-סירא ול[[ממילא]], במקביל ל[[מדרחוב בן יהודה]]. חלקו התחתון של הרחוב גובל מצידו האחד בשכונת [[נחלת שבעה]] ומצידו השני ב[[גן העצמאות (ירושלים)|גן העצמאות]].
==היסטוריה==
הבניין הראשון ברחוב, בניין [[בית שמידט (ירושלים)|בית הספר שמידט]], נבנה בין השנים 1880 - 1886. מרבית הבניינים ברחוב נבנו בתקופת [[המנדט הבריטי]] ומשקפים את הסגנון האדריכלי של התקופה. האזור היה חלק ממתחם "גן אנטימוס" (לעיתים נכתב גם כ "גן אבטימוס" - על שמו של נזיר יווני אורתודוקסי שגר במקום ועיבד את האדמה) שנקנה מ[[הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים]] על ידי חברת [[הכשרת היישוב]], שהתפתח ל[[המשולש (ירושלים)|אזור המשולש]]{{הערה|[[יהושע בן-אריה]], '''ארץ בראי עברה: מחקרים בגאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל''', בעריכת [[רן אהרנסון]] ו[[חגית לבסקי]]. ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים, 2001, עמוד: 419}}. באזור רחוב הלל חברת הכשרת היישוב הקימה מספר מבנים ומכרה או חכרה חלק מהמגרשים, עליהם הוקם [[בית היולדות סדובסקי]] ברחוב הלל 14 שנחנך בשנת 1933 ו[[מלון עדן]] מצידו השני של הרחוב ב-1938.
מרבית הבניינים ברחוב נבנו בתקופת [[המנדט הבריטי]] ומשקפים את הסגנון האדריכלי של התקופה, אם כי ניתן למצוא בו גם מבנים מאוחרים יותר. בתקופת המנדט רחוב הלל היה חלק מ[[רחוב בצלאל]]{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|הארץ|HARETZ||בעניין רחוב בצלאל|1942/06/03|00205}}}}. לאחר הקמת המדינה שונה שם הרחוב ונקרא על שם [[הלל הזקן]], ובסמוך לו מקבילו, רחוב שמאי, על שם [[שמאי הזקן]]. בין רחוב הלל לרחוב שמאי מקשר רחוב דרום (על שם החנות והוצאת הספרים של [[מיכל יצחק רבינוביץ']] שחרבה ב[[הפיגוע ברחוב בן יהודה (1948)|פיגוע ברחוב בן יהודה ב-1948]]). רחוב זה נקרא ב[[סלנג]] הירושלמי "הפסאז'" ושיכן בעבר את [[בתי קולנוע בירושלים|קולנוע אורנע]] ו[[קולנוע אוריון]] ובתי עסק רבים אחרים, כמו גם את משרדי [[מינהל מקרקעי ישראל]]. ברחוב הלל עצמו שכנו מספר [[בתי קולנוע בירושלים|בתי קולנוע]]. עוד בתקופת המנדט שכן בקצהו מדרום-מזרחי, בפינת [[רחוב שלומציון המלכה]], [[קולנוע רקס]]. בין [[שנות החמישים]] ל[[שנות התשעים]] שכנו בו בתי הקולנוע "אורגיל" ו"רון".▼
▲
== אתרים ומבנים לאורך הרחוב ==
הרחוב הוא עסקי ומסחרי ברובו, ולאורכו חנויות, בתי קפה, פאבים ובנייני משרדים. ברחוב ממוקמים הסניפים הראשונים והמקוריים של שתי רשתות בתי קפה מוכרות, שהחלו את דרכן ברחוב הלל ועם הזמן צמחו והתפשטו ברחבי הארץ - [[ארומה אספרסו בר]] ו[[קפה הלל]] (שהרחוב העניק לו את שמו). עסקים נוספים שהתחילו דרכם ברחוב הלל הם רשת החנויות "שש", פיצת "צ'ילי", ועוד. "בית הכשרת הישוב" העומד במרכז הרחוב (באתר בו שכן [[בית היולדות סדובסקי]]) שימש כמשרדיה של חברת [[הכשרת הישוב]] טרם הופרטה ונמכרה לאיש העסקים [[יעקב נמרודי]], שהעביר את המשרדים ל[[תל אביב]]. מבנים אחרים לאורך הרחוב איכלסו, וחלקם עודם מאכלסים, שלוחות ואגפים של משרדי [[ממשלה]] שונים כמו גם את [[לשכת העיתונות הממשלתית]] ב[[בית אגרון]].
| |||