אבן רוזטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מקור הספר: היסטוריה של המדע לצעירים מכל הגילים
שורה 2:
'''אבן רוֹזֶטָה''' היא [[אסטלה|אסטלת]] [[גרנודיוריט]] [[מצרים העתיקה|מצרית עתיקה]] אשר עליה חקוק [[צו]] מלכותי, שהוצא ב[[ממפיס (מצרים)|ממפיס]] בשנת [[המאה ה-2 לפנה"ס|196 לפנה"ס]] מטעם המלך [[תלמי החמישי]]. הצו כתוב בשלושה סוגי כתב שונים: [[כתב חרטומים]], [[כתב דמוטי]] ו[[כתב יווני]] עתיק, ומאחר שתוכנו זהה למדי בכל שלושת סוגי הכתב, הוא שימש ב[[העת החדשה|עת החדשה]] מפתח לפענוח כתב החרטומים המצרי.
 
במקור הוצגה האסטלה בתחומי [[מקדש מצרי]], אולם היא הועברה ממקומה, ככל הנראה ב[[שלהי העת העתיקה]] או בתקופת [[ימי הביניים]], עד שבסופו של דבר שימשה בבנייתו של [[מבצר ז'וליאן]] בקרבת העיר [[רוזטה (עיר)|רוזטה]] שב[[דלתת הנילוס]]. האבן נמצאה באזור המבצר בשנת [[17991798]] על ידי קצין [[צרפת]]י מ[[מסע נפוליאון למצרים|חיל המשלוח הצרפתי למצרים]], [[פייר-פרנסואה בושאר]]. מאחר שהייתה לטקסט הרב-לשוני הראשון שכלל [[מצרית קדומה]] והתגלה בעת החדשה, ולאור פוטנציאל הפענוח של אותה שפה בעזרתה, שעד אותה עת לא תורגמה, עוררה האבן עניין ציבורי נרחב. לאחר גילויה נפוצו [[העתק (הכפלה)|העתק]]ים [[הדפס אבן|ליתוגרפיים]] ויציקות [[גבס]] של האבן ברחבי [[אירופה]] בקרב חוקרים רבים. בה בעת, לאחר תבוסת הכוחות הצרפתיים במצרים ב-[[1801]], נמסרה האבן לידיים [[בריטניה|בריטיות]] תחת [[הסכם אלכסנדריה|הסכם הכניעה של אלכסנדריה]]. ממצרים הועברה האבן ל[[לונדון]], שם היא מוצגת מאז [[1802]] ב[[המוזיאון הבריטי|מוזיאון הבריטי]]. זהו המוצג שזכה למספר הביקורים הרב ביותר במוזיאון.
 
מאז גילויה הייתה האבן למוקד של יריבויות לאומיות מתמשכות. ראשית היה זה בהעברתה מידיים צרפתיות לבריטיות במהלך [[המלחמות הנפוליאוניות]], ולאחר מכן הדבר התבטא במחלוקת ארוכת השנים בדבר תרומתם היחסית של [[תומאס יאנג]] ה[[אנגלי]] ו[[ז'אן-פרנסואה שמפוליון]] ה[[צרפתי]] לפענוחה. מאז שנת [[2003]] התבטאה היריבות גם בדרישה המצרית להשבת האבן למצרים.