ויקיפדיה

מבצע חומת מגן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ שוחזר מעריכות של 2A02:ED0:428D:7F00:94C3:287D:5A71:B331 (שיחה) לעריכה האחרונה של King G.A
מ קידוד קישורים
שורה 59:
'''מִבְצָע חוֹמַת מָגֵן''' ([[29 במרץ]] [[2002]] - [[10 במאי]] 2002) היה [[מבצע צבאי|מבצע]] רחב היקף של [[צבא ההגנה לישראל|צה"ל]] ו[[שירות הביטחון הכללי]] בשטחי [[יהודה ושומרון]], שהתרחש בעקבות [[הפיגוע במלון פארק]] בנתניה, בו נרצחו 30 אזרחים ישראלים. מטרתו העיקרית הייתה לפגוע בתשתיות [[טרור פלסטיני|הטרור הפלסטיני]] ולעצור את גל הפיגועים, שהתעצם במסגרת [[האינתיפאדה השנייה]]. בפועל, הצליח צה"ל להגיע להישג חסר תקדים, שבסופו מיגר את ה[[טרור]] באופן משמעותי, והרס את רוב התשתית הארגונית של [[הרשות הפלסטינית]] ביו"ש. המבצע היה נקודת המפנה באינתיפאדה השנייה, נקודה שלאחריה פחתו מאוד פיגועי הטרור, כמו גם מספר האבדות בישראל.
 
מבצע זה היה המבצע הצבאי הגדול ביותר מאז [[מלחמת לבנון הראשונה]], ובמסגרתו הופעלו 5 [[אוגדה|אוגדות]] במקביל,{{הערה|[http://www.avot-meyasdim.co.il/media/%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%AA_%D7%9E%D7%92%D7%9F_השריון_במבצע_חומת_מגן_.doc השריון במבצע חומת מגן], אל"ם [[בני מיכלסון]]}} וגויסו 20,000 חיילי [[מילואים]]. במהלך המבצע השתלט צה"ל על כל העיירות והערים הפלסטיניות ב[[יהודה ושומרון]] (למעט אזור [[חברון]]), אך פעילות מקבילה לא הופעלה ב[[רצועת עזה]].
 
השם "חומת מגן" נבחר על ידי [[אלוף-משנה]] [[גל הירש]], מתכנן המבצע, על פי מילות [[פזמון חוזר|פזמון]] השיר "[[בין גבולות]]", של המשורר [[חיים חפר]].{{הערה|1שם=מחנך הדור|{{nrg|חן קוטס­בר|מחנך הדור|436/931|21 בפברואר 2003|archive|}}.}}
 
==הרקע למבצע==
שורה 73:
 
==ההחלטה לצאת למבצע חומת מגן==
בישיבה שנערכה במוצאי החג (28 - 29 במרץ) החליטה הממשלה על יציאה למבצע שכונה "'''מבצע חומת מגן'''".{{הערה|1שם={{nrg|חן קוטס­בר|מחנך הדור|436/931|21 בפברואר 2003|archive|}}.}} כל שרי הממשלה תמכו ביציאה למבצע למעט שניים שנמנעו: [[שמעון פרס]] ו[[מתן וילנאי]]. הצעת ראש הממשלה שרון לגירוש ערפאת לא נתמכה והוסרה לבסוף מההחלטה.{{הערה|שם=מילשטיין}} החלטת הממשלה זכתה לתמיכה כמעט מוחלטת של הציבור היהודי בישראל. ההסכמה הרחבה השתקפה בהיענות גבוהה לכעשרים אלף צווי ה[[שירות המילואים בישראל|מילואים]] ששלח צה"ל ובמוטיבציה הגבוהה ששררה בקרב המגויסים.
 
מטרותיו של המבצע הוצגו על ידי ראש הממשלה, אריאל שרון, בהודעה מדינית שמסר ל[[הכנסת|כנסת]] ב־[[8 באפריל]] [[2002]]:
שורה 101:
<!--[[קובץ:IDF-D9L001.jpg|ממוזער|250px|[[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי די-9 משוריינים]] מדגמי D9L (ימין) ו-D9N (שמאל) ששימשו להכרעת הקרב בג'נין.]]-->
[[קובץ:Defensive Shield 2002 - IDF D9 in Jenin.jpg|ממוזער|250px|[[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפור D9N משוריין]] [[הריסת בתים בסכסוך הישראלי-פלסטיני|הורס מבנה]] ששימש ל[[טרור]] במהלך [[הקרב בג'נין 2002]], מבצע חומת מגן. הדחפורים המשוריינים הכריעו את הקרב בג'נין לטובת צה"ל.]]
הקרב הקשה ביותר במבצע ניטש ב[[מחנה הפליטים ג'נין]]. ארגוני הטרור, בראשות [[מחמוד טואלבה]], מלכדו את המחנה ב[[חומר נפץ|מטעני חבלה]] והכינו מארבים בסמטאות הצרות של ג'נין. כוחות צה"ל נכנסו לג'נין ב־[[2 באפריל]] ולחמו מבית לבית, תוך סיוע לא סדיר של [[מסוק קרב|מסוקי קרב]], [[טנק]]ים ו[[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי ענקD9 משוריינים]] שניקו מטענים ופתחו דלתות ממולכדות. ההתקדמות הייתה אטית ולוותה במספר אבדות לא מבוטל. בעקבות הקושי הראשוני שהתגלה בכיבוש העיר הועבר גדוד 51 של [[חטיבת גולני]] משכם לג'נין.{{הערה|שם=מילשטיין}}
 
ביום השביעי של הפעולה, ב־[[9 באפריל]], נתקלה קבוצת לוחמי מילואים מ[[חטיבה 5#גדוד 7020 נחשון|גדוד נחשון]] של צה"ל ב[[מארב]], שבו נהרגו 13 מאנשיה. המאמץ לחלץ לוחמים אלה ולאחר מכן להכריע את המחבלים שהתרכזו במרכז מחנה הפליטים הביא לנפגעים רבים בקרב חיילי צה"ל, חלקם קיבלו [[צל"ש]]ים על גבורתם. אחרי המארב הקטלני הוחלט להרוס כל בית שבו יש חשש להסתתרות מחבלים. נוהל הריסת הבית, שפותח על ידי סא"ל [[אופק בוכריס]], כלל כריזת אזהרה לפינוי הבניין ומתן הזדמנות למבוקשים להסגיר את עצמם לפני שהדחפור החל לטלטל את הבית עם ה"[[כף (ציוד מכני הנדסי)|כף ה"סכין"]]" הענקית שלו. טקטיקה זו גרמה לעשרות מחבלים (כולל בכירים) להסגיר את עצמם לכוחות צה"ל. במהלך הפעולה נהרג בכיר ה[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני|ג'יהאד האיסלאמי]] ומפקד המחבלים במחנה [[מחמוד טואלבה]] אחרי ש[[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפור D9 משוריין]] מוטט עליו את אחד מקירות המבנה בו הטמין מארב לכוחות צה"ל.{{הערה|לפי כתבה ב[[מגזין טיים]]. טואלבה ניסה להטמין [[מטען חבלה]] על רכב משוריין של צה"ל שיחלוף בסמוך למבנה. מפעיל D9 ראה את טואלבה וריסק עליו קיר.}}
 
שיא ההרס נגרם בשכונת חאוואשין, שנהרסה ונפגעה קשות על ידי הדחפורים המשוריינים, בעקבות הערכות ששם מצויים רוב המחבלים ורוב מלכודות הנפץ שהכינו המחבלים. הקרב בג'נין הסתיים אחרי שמרבית המחבלים נכנעו בעקבות חוסר יכולתם לפגוע בדחפורי ה־D9 המשוריינים של צה"ל ולעוצרם.
שורה 114:
[[כתבת תחקיר]] שפרסם השבועון "[[טיים]]" הפריכה את ההאשמה הפלסטינית על טבח מכל וכל. ועדת חקירה של ה[[או"ם]] שהגיעה במיוחד קבעה שלא היה טבח ושמספר ההרוגים מונה 56. ועדות חקירה של [[ארגוני זכויות אדם]] כגון [[אמנסטי אינטרנשיונל|אמנסטי]] ו־[[Human Rights Watch]] קבעו אף הן שלא היה כל טבח בג'נין והורידו את מספר ההרוגים ל־56, מתוכם 27 חמושים. צה"ל דיווח שמצא רק 46 גופות, מתוכן 5 היו ממולכדות. לטענת צה"ל - הרוב המוחלט של ההרוגים היו חמושים. על אף שארגוני זכויות האדם ניקו את ישראל מאשמת הטבח, הם מתחו ביקורת קשה על שימוש מופרז ולא מידתי בכוח, בייחוד על ההפעלה הנרחבת של הדחפורים והריסת כל שכונת חאוואשין. בנוסף, טענו כי הופרו זכויות אדם באורח יסודי, נמנע סיוע רפואי מנפגעי המחנה, בוצעו מעצרים המוניים, ונהרס רכוש אזרחי רב. בצה"ל השיבו שהם עשו מעל ומעבר כדי לא לפגוע באזרחים, כולל הימנעות מהפצצה אווירית, ושההרס הרב שגרמו הדחפורים היה הכרחי. כמו כן, טענו בצה"ל שחלק מההרס נגרם בגלל המטענים וחומרי הנפץ שהניחו המחבלים הפלסטינים ברחבי המחנה. טענה זו זכתה לחיזוק מחמוש פלסטיני שהתראיין למגזין "טיים".{{הערה|[http://web.archive.org/web/20110629032725/http://www.time.com/time/2002/jenin/story.html The Battle of Jenin], [[טיים מגזין]]}}
 
למעלה מעשרה מחיילי צה"ל, בסדיר ובמילואים, נהרגו בפריצה לאזור הממולכד. אף שצה"ל ידע על המלכוד ועל כך שיש חמושים בבתים בעלי יכולת ירי מעמדות עדיפות על החיילים, כוחות נכנסו רגלית במטרה שלא לפגוע באזרחים. רק לאחר הקרב הקשה של ב־[[9 באפריל]] ומותם של שלושה עשר לוחמי מילואים בו, הוחלט על שינוי טקטיקה ומעבר לשימוש בדחפורים.
 
===בית לחם===
שורה 158:
בעקבות המבצע, שכלל צה"ל את [[טקטיקה צבאית|טקטיקות]] ה[[לש"ב]] ([[לוחמה בשטח בנוי]]) וה[[לוחמה בטרור]] שלו והפיק לקחים מבצעיים רבים. חלק מהלקחים יושמו על ידי [[צבא ארצות הברית]] ב[[מלחמת עיראק]], בשנת [[2003]].
 
מפקד [[חטיבת גולני]] בלחימה ב[[טרור הפלסטיני]] באינתיפאדה השנייה, ובכלל זה במבצע "חומת מגן", [[תא"ל]] [[משה (צ'יקו) תמיר]], כתב בספרו '''[[מלחמה ללא אות]]''', כי החברה בישראל הפגינה חוזקה נוכח אירועי הטרור באינתיפאדה השנייה ותמכה בפעולות צה"ל, דבר שאפשר ליחידות השדה שלו לבצע פעולות התקפיות רבות כנגד תשתיות הטרור ב[[איו"ש]],{{הערה|1=[[משה תמיר|משה (צ'יקו) תמיר]], '''מלחמה ללא אות''', הוצאת [[מערכות|מערכות - משרד הביטחון]], [[2005]], עמוד 271, "מתקפת הטרור חשפה במלוא העצמה את התלות שלנו בכוח המגן של צה"ל. בניגוד לבולט ללחימה בלבנון, זכה צה"ל לתמיכה רחבה מהציבור, ומאז אפריל 2002 הוסרו למעשה כל המגבלות המדיניות לפעולתו והתוצאות לא איחרו לבוא. בסדרת פעולות חסרות תקדים במורכבותן השתלטו כוחות צה"ל, ובראשם חטיבות חיל הרגלים הסדירות, על מעוזי המחבלים במחנות הפליטים ובקסבות הצפופות של הערים הפלסטיניות".}} פעולות שהיו לשיטתו של תמיר מורכבות ונועזות ומעידות על יכולתן הגבוהה של יחידות השדה של צה"ל בשדה הקרב.{{הערה|1=משה (צ'יקו) תמיר, '''מלחמה ללא אות''', הוצאת [[מערכות|מערכות - משרד הביטחון]], 2005, עמוד 272, "החלטות המטה הכללי להשתלט על מעוזי המחבלים בלב השטח הבנוי התבססו לא מעט על המוטיבציה לפעולה של יחידות השדה הסדירות ועל הפגנת יכולת הביצוע הגבוהה שלהן. אין בלבי ספק באשר לרוח הלחימה וליכולת הביצוע הגבוהה של יחידות השדה".}} תא"ל תמיר, יחד עם קבוצת מפקדים נוספים מיחידות השדה, ובהם מח"ט ה[[חטיבת הנח"ל|נח"ל]] [[יאיר גולן]] ומח"ט ה[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]] [[אביב כוכבי]] וכן מפקדי [[חטיבה מרחבית|החטיבות המרחביות]] באיו"ש [[גל הירש]] ו[[נועם תיבון]], היה מהדוחפים לפעול כנגד מקורות הטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה, בקסבות ובמחנות הפליטים, למרות היותם מרחבים עירוניים צפופים ומסובכים ללחימה, וזאת למרות היסוסי הפיקוד הבכיר של צה"ל.{{הערה|1={{הארץ|עמוס הראל|יאיר גולן, אלוף פיקוד העורף, חושף שישראל מצויה בהיערכות למגננה רבתי לקראת שנת 2010|1.1285551|16 באוקטובר 2009, "הצלחת "חומת מגן", השלב הראשון בבלימת גל טרור המתאבדים הנורא של אותן שנים, נולדה עקב לחץ מלמטה: היו אלה המג"דים והמח"טים שגברו על היסוסי הפיקוד הבכיר של צה"ל ושיכנעו את האלופים במה שכיום נראה מובן מאליו, שהדרך היחידה לטפל בטרור המתאבדים היא לפשוט על מקורותיו, בקסבות ובמחנות הפליטים הצפופים".}}}}{{הערה|{{ynet|רון בן ישי|אלוף גולן: יכולנו, אבל הפיקוד העליון בלם אותנו. אלוף רוטברג: החמצנו חיסול האחראים למלון פרק. אלוף מוסקוביץ': לפני ג'נין באתי למופז הביתה. אלוף תיבון: שרון אמר והוכחנו - ניתן להכניע טרור|4208073|30 במרץ 2012}}.}}
 
=== השגים מדיניים ===
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מבצע_חומת_מגן"