יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Hodavyahu (שיחה | תרומות)
הרחבה, עריכה
Hodavyahu (שיחה | תרומות)
שורה 26:
בין השנים 1920-1913 גדל בעיירה [[חסלביץ']], שהייתה בה קהילת חסידי [[חב"ד]] גדולה ובה שימש אביו כרב העיירה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=ראובן ציגלר|שם=עוז וענווה|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מגיד|שנת הוצאה=2018|מתרגם=שי סנדיק|עמ=7}}</ref> בתקופה זו החל אביו ללמדו באופן אישי, לאחר שמלמדו, שהיה חסיד חב"ד, הרבה ללמד אותו את ספר [[התניא]] והזניח את לימודי הגמרא. השינוי אירע לאחר שאמו הבחינה שבנה איננו מתקדם בלימודו, וקבלה על כך לחמיה. מפרות לימוד משותף זה יצא הספר 'חידושי הגר"מ והגרי"ד על סדר קדשים'. בשנת בר המצווה שלו שלח הגרי"ד לסבו, ר' חיים מבריסק, מחברת עם חידושי תורה שחידש, שהתרשם מאד מחידושיו וצפה לו עתיד מזהיר.<ref>{{צ-ספר|מחבר=חיים נבון|שם=נאחז בסבך|מקום הוצאה=מעלה אדומים|מו"ל=מעליות|שנת הוצאה=תשסו|עמ=14-13|עריכה=אייל פישלר}}</ref>
 
הגרי"ד לא למד בצעירותו [[לימודי חול]] פורמליים, אך קרא בעקבות אמו את ספריהם של המשכילים [[אלכסנדר פושקין]], [[חיים נחמן ביאליק]], [[הנריק איבסן]] ואחרים. השפעת הספרות על כתביו ניכרת לא רק בסגנונם הלירי של כתבם המחשבתיים, אלא גם בציטוטים ורפרנסים ספרותיים בהם הוא משתמש רבות.<ref>ראה למשל שימושו בציטוט ארוך של [[י"ל פרץ|י.ל. פרץ]] ב[[איש ההלכה]], הערה 114, עמ' 90-89.</ref>
 
בסוף שנות העשרה שלו רכש בצורה מרוכזת השכלה ברמת [[גימנסיה]] ובגיל 22 החל ללמוד ב[[אוניברסיטת ברלין]], לפי עדות עצמו שהשתמרה בתיקו האישי בברלין, למד עוד קודם לכן ב[[אוניברסיטת ורשה]]. ב[[אוניברסיטת פרידריך וילהלם]] בברלין למד [[פילוסופיה]], [[מתמטיקה]], [[פיזיקה]], ו[[פסיכולוגיה]] (לפי עדות גיסו פרופ' הנרי ליסמן). אולם, בעיקר למד פילוסופיה, תוך התמקדות ב[[ניאו קאנטיאניזם]], וב-[[1932]] קיבל את ה[[דוקטורט]], אותו כתב על משנתו של הפילוסוף היהודי-הגרמני [[הרמן כהן]]. שנה אחת למד גם ב[[בית המדרש לרבנים בברלין]], בו התוודע לשיטת "[[תורה עם דרך ארץ]]" של [[שמשון רפאל הירש|הרש"ר הירש]]. הוא פיתח יחס חם לראש הסמינר, הרב [[יחיאל יעקב ויינברג]], בעל [[שו"ת]] [[שרידי אש]]. הגרי"ד גם התקרב לרב [[חיים הלר]], בו ראה את אחד מרבותיו המובהקים.