ביהביוריזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת קישור
שורה 1:
'''בִּיהֶבְיוֹרִיזְם''' (ב[[אנגלית]]: '''Behaviorism'''; ב[[תרגום]] ל[[עברית]] "התנהגותנות") היא גישה מערכתית לחקר [[התנהגות]] האדם ובעלי החיים. על פי הביהביוריזם, התנהגות הפרט מורכבת מהמורשת הגנטית שלו, מההיסטוריה הסביבתית (ניסיון חייו של היחיד) ומהתנאים הנוכחיים שמשפיעים עליו.
 
הביהביוריזם מכיל יסודות של פילוסופיה, [[מתודולוגיה]] ותאוריה פסיכולוגית. הוא נוסד בתחילת המאה ה-20 כתגובה ל[[פסיכולוגיית מעמקים|פסיכולוגיית המעמקים]] ולשאר התאוריות המסורתיות, אשר לא הצליחו עם בדיקות אקספרימנטליות וחיזוי של התנהגות. הביהביוריזם הוא אחד משלושת התחומים העיקריים בניתוח ההתנהגות. על פי [[פרדריק סקינר|ב.פ. סקינר]], אחד מהחוקרים הגדולים בתחום, ביהביוריזם אינו המדע של ההתנהגות האנושית, אלא ''פילוסופיה'' של מדע זה{{הערה|{{צ-ספר|שם=About behaviorism|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/805018|מו"ל=Knopf; [distributed by Random House]|שנת הוצאה=1974|מקום הוצאה=New York,|oclc=805018|מהדורה=[1st ed.]|מחבר=Skinner, B. F. (Burrhus Frederic), 1904-1990.}}}} (סקינר, 1974, עמ' 3). הביהביוריזם עוסק בשאלות תאורתיות ופילוסופיות הקשורות למדע ההתנהגות והחברה. שני התחומים האחרים בניתוח ההתנהגות הם ניתוח התנהגות ניסויי ([[:en:Experimental_analysis_of_behavior|אנ']]) העוסק במחקרים מעבדתיים בסיסיים ו[[ניתוח התנהגות יישומי]] - תחום אשר מפתח שיטות יישומיות על בסיס חוקי ההתנהגות שהתגלו, על מנת להשתמש בהן לשיפור התנהגויות בעלות משמעות חברתית.