שלום עליכם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Cat-a-lot: העברה מקטגוריה:ילידי 1859 ל קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1859 using Cat-a-lot |
Iradbenisaak (שיחה | תרומות) ניסוח, הרחבה |
||
שורה 21:
==תולדות חייו==
שלום רבינוביץ' נולד בעיר [[פריאסלאב]] שב[[קייב (מחוז)|פלך קייב]], בדרום-מערב [[האימפריה הרוסית|רוסיה]] (כיום [[אוקראינה]]) ב[[תחום המושב]] היהודי. זמן קצר לאחר לידתו עברה משפחתו לעיירה וורונקה {{גר|Woronkiw}}, שם עברו על שלום שנות ילדותו המאושרות. "בוורונקה הקטנטונת עברו עלי שנותי הטובות ביותר" כתב שלום עליכם ל[[יהושע חנא רבניצקי|י.ח. רבניצקי]]. העיירה וורונקה שימשה אב טיפוס ל[[שטעטל|עיירתו]] הבדיונית של שלום עליכם: [[כתריאליבקה]] (הגייה ביידיש: Kasrilevke), שהתפרסמה בעולם הספרות על דמויותיה והווי החיים היהודי שלה.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = שלום עליכם|שם = חיי אדם|מו"ל = דביר|שנת הוצאה = תש"י}}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = מארי וויפה-גולדברג|שם = אבי, שלום עליכם|מו"ל = ספריית פועלים|שנת הוצאה = 1972}}}}
כשהגיע שלום רבינוביץ' לגיל 11 נאלצה משפחתו לחזור לפריאסלאב וחייו של שלום השתנו לרעה. אביו הפך מסוחר לבעל [[פונדק|פונדק דרכים]] והילדים נרתמו גם הם לעבודה הקשה של תחזוקת מלון אורחים. זמן קצר לאחר חגיגת [[בר מצווה|בר-המצווה]] של שלום נפטרה אמו, חיה אסתר, ממגפת ה[[כולרה|כולירע.]] אביו נישא לאחר מספר חודשים לאישה אחרת, שהפכה ל[[משפחה מורכבת|אם חורגת]], אשר מיררה את חייהם של הילדים. "תפקיד גדול נועד לאם החורגת ב[[אוטוביוגרפיה]] של אבי" כותבת בתו, מארי וויפה-גולדברג, "צלה העיק על נעוריו... כאשר גדל, קמו לו בעיות רבות, אבל אף אחת לא העיקה עליו כזאת הקשורה בה".{{הערה|מארי וויפה-גולדברג, '''אבי, שלום עליכם''', עמ' }} למעשה, יצירתו הספרותית הראשונה של שלום עליכם הייתה מחברת, שכתב בנעוריו, ובה אוסף הקללות של האם החורגת, כשהן מסודרות על פי האלף בית.
שורה 27:
את השכלתו רכש ב[[תלמוד תורה]], וכבר בגיל 21 פרסם מאמרים וסיפורים קצרים – תחילה ב[[עיתון]] "[[המליץ]]" ולאחר מכן כ[[פיליטון|פיליטונים]] (מעין איגרות) ב[[יידיש]]. הוא כתב גם ב[[רוסית]] וב[[עברית]], אך חלק הארי של יצירתו נכתב ביידיש. הוא הסביר את בחירתו בשם עט, לאחר שכבר פרסם את "צוויי קברים" (מיידיש: שני קברים) בשם 'ראב-וויטש' הרומז על שם משפחתו,{{הערה|1=[ צווי קברים] דף השער - באתר המרכז הלאומי ליידיש}} בכך שלא רצה שאביו יידע על כתיבת מאמר ביידיש (ייתכן שהיה זה "אסופת קללות של החותנת" מאמר רווי הומור אך גם ביטויים שנחשבו אז בוטים). לפי השערה אחת אביו, נחום מנחם רבינוביץ', היה משכיל שתמך בכתיבה בעברית, והתנגד לכתיבה ביידיש. דעה אחרת גורסת שאביו היה איש דתי, והתנגד לסיפורים בסגנון ההשכלה, או לביטויים בוטים.
שלום רבינוביץ' נישא בשנת [[1883]]
ידועה ביקורתו החריפה
ב-[[1890]] הפסיד רבינוביץ׳ את רוב הונו ב[[בורסה לניירות ערך|בורסה]], ולאחר שנפרעו חובותיו התיישב ב[[אודסה]], שם פרסם מספר רומנים. ב-[[1891]] החל לכתוב סדרת סיפורי "[[מנחם מנדל (ספר)|מנחם מנדל]]" – סדרת כתבים אשר ליוותה אותו שנים רבות, על אודות [[סוחר]] יהודי מרושש שאינו מפסיק להמציא תוכניות ותחבולות שאינן מועילות לו לבסוף במאום.
לאחר מספר שנים חזר לקייב ועסק במסחר. ב-[[1895]] כתב את הראשון בסדרת סיפורי "[[טוביה החולב|טֶביֶה החולב]]" (ביידיש: "טעוויע דער מילכיקער"), על אודות חלבֿן יהודי עממי וּקשה יום המתמרן בין ה[[מסורת (יהדות)|מסורת]] ושינויי המודרנה בסביבתו.
עקב [[מהפכת 1905]], שכוונה נגד שלטון ה[[צאר]] ברוסיה והביאה גם ל[[פרעות "המאות השחורות"|גל פוגרומים גדול ביהודים]], היגר חסר כל ל[[ארצות הברית]] ומשם המשיך לנסוע לביקורים תכופים ב[[מזרח אירופה]]. בתקופה זו העניק הרצאות רבות וכתב בעיתונות היידישאית באירופה ובאמריקה, פרסם שני רומנים – "המבול" (ביידיש: "דער מבול") ו"כוכבים תועים" (ביידיש: "בלאנדזשענדע שטערן") – אשר לא זכו להצלחה, וכן מספר [[מחזה|מחזות]] – "הזכייה הגדולה", "האוצר", "קשה להיות יהודי" – שחלקם הוצג רק לאחר מותו. בשנת [[1909]] אורגנו נשפים לכבודו ובכסף שנצבר נפדו מידי המו"לים הזכויות על יצירותיו. כך נפטר ממצוקותיו הכלכליות שליוו אותו כל חייו.
|שמאל=כן}}
שורה 120:
ראשון מתרגמיו לעברית היה ישעיהו קרניאל (1942-1881), בן דור המייסדים של המושבה [[זכרון יעקב]]. את תרגומי סיפוריו הקצרים של שלום עליכם נהג לשלוח לעיתוניו של [[אליעזר בן יהודה]], "[[הצבי]]/האור" ו"[[השקפה (כתב עת)|השקפה]]",{{הערה|{{השקפה|שלום עליכם, תרגם ועיבד י. קרניאל|נחת מבנים|1908/09/18|00201}}}} שם ראו אור בדפוס. בשנת 1917, בעת שכיהן כמנהל סניף [[בנק אפ"ק]] ב[[צפת]] הוציא לאור, ביוזמתו ועל חשבונו, חוברת זיכרון לרגל יום השנה למותו של הסופר ובה כלל קובץ תרגומים מתוך יצירתו.
רבים מכתביו תורגמו לעברית על ידי חתנו, הסופר [[יצחק דב ברקוביץ]] (י"ד ברקוביץ), במחצית הראשונה של [[המאה ה-20]].
בין מתרגמיו לרוסית הוא [[מיכאיל שמבדל]].
|