מין ואופי – הבדלי גרסאות

לאחר דיון בנושא המיניות מקדיש ויינינגר פרק ל[[יהדות]], אותה הוא משווה עם נשיות. מכיוון שלדעתו תפיסת העולם של האישה זהה לזו של היהדות, מובן לדעתו שבמחקר העוסק במין ואופי יש לעמוד גם על הזהות היהודית. בפרק על היהדות ויינינגר מקשר בינה לבין האישה בנקודות דמיון. יהודים, הוא מסביר, הם סרסורים מטבעם מאותן סיבות שהנשים עסוקות בשקרים ובסרסורוב[[סרסור]]: הצורך להתמזג, להיטמע. ליהודי, בדומה לאישה, אין "אני" או ערך עצמי: היהודי להוט אחר תארים, ואינו מכבד את עצמו או את אבותיו. אין לו זיקה אמיתית לעברו: "עברו של היהודי הוא למעשה רק העתיד שלו". ויינינגר טוען כי הנחיתות החברתית ההיסטורית איננה רק עניין חברתי-היסטורי – אלא כי היהודים, כמו הנשים, רצו בה.