דינוזאורים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
MathKnight (שיחה | תרומות) |
MathKnight (שיחה | תרומות) |
||
שורה 655:
[[קובץ:Yoshi-Trike-0006.jpg|ממוזער|250px|מן השטח אל ה[[מוזיאון טבע|מוזיאון]]: אחרי חפירת המאובן יש להכינו למחקר ב[[מעבדה]]. אחרי המחקר עושים טכנאי המוזיאון יציקות (casts) לפי העצמות המאובנות שנמצאו, ומשתמשים ביציקות אלה לצורכי מחקר (בעיקר מחקר [[ביומכניקה|ביומכני]]) וכן לצורכי תצוגה לקהל הרחב. ה[[טריצרטופס]] שבתמונה, ב[[מוזיאון הרי הרוקי]], מורכב מיציקות של מאובנים שנמצאו בחפירה ב-2010 (ב[[חום (צבע)|חום]]) ואילו החלקים שלא נמצאו (ב[[לבן (צבע)|לבן]]) שוחזרו על סמך מאובנים אחרים של טריצרטופס שנתגלו במקומות וזמנים אחרים.]]
מציאת ה[[מאובן|מאובנים]] היא עבודה הדורשת מיומנות רבה. תחילה, במקום שבו יש הערכה כי קיימים מאובנים, מסלקים [[אדמה]] ו[[סלע]]ים - לרוב עבודה זו נעשית בידי [[מחפר]]ים ו[[דחפור]]ים (אך פעם נעשתה באמצעים פרימיטיביים יותר), אך כאשר מתחילים להתגלות המאובנים, עוברים לעבוד עם כלים עדינים יותר כגון [[את (כלי)|אתים]], [[מכוש]]ים ו[[מקדח]]ים. לאחר שמוציאים את העצמות, לעיתים מתגלה כי חלקן רכות ועשויות להישבר מאוד בקלות. לכן, עוטפים אותן ב[[גבס]]. לאחר שהגבס מתקשה, מכניסים את העצם לתוך תיבה מרופדת והיא נשלחת היישר ל[[מעבדה]].{{הערה|{{וידאו}} [https://www.youtube.com/watch?v=h7__yXxhgRA Digging and Preparing a Triceratops Skull], ב[[יוטיוב]].}}
במעבדה מנקים הטכנאים את המאובנים משאריות הסלע שעטף אותם, מבצעים בהן טיפולי שימור ומכינים אותם למחקר. במקביל, בעיקר במעבדות מחקר המסונפות למוזיאונים, יוצרים הטכנאים יציקות מדויקות על פי המאובנים ויציקות אלה משמשות בעיקר לתצוגה מוזיאלית אך גם למחקר, בעיקר מחקר [[ביומכניקה|ביומכני]].
| |||