אמין אל-חוסייני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 76:
אחת היוזמות הראשונות של אל-חוסייני בתפקידו כנשיא המועצה המוסלמית העליונה, הייתה החלטת המועצה לתבוע איסור מוחלט על היהודים להביא חפצים אל הכותל המערבי. הוא הפיץ את ההחלטה במסע תעמולה בארץ ישראל ובעולם המוסלמי.{{הערה|צבי אל פלג, '''המופתי הגדול''', עמ' 23.}} מבצע שיפוץ המסגדים על הר הבית, שיזם אל-חוסייני, היה גם אמצעי לגיוס תשומת לבם של מיליוני מוסלמים לבעיה הפלסטינית ויצירת מחויבות מצד המדינות המוסלמיות למאבקם הלאומי של הפלסטינים. ב-1923 ו-1924 הוציאה המועצה המוסלמית העליונה משלחות ל[[חג'אז]], [[הודו]], [[עיראק]], [[כווית]] ו[[בחריין]], כדי לאסוף כספים. המשלחות הדגישו בארצות הללו גם את היותם בסכנה, כביכול, מצד הציונים שמתכוונים להשתלט עליהם. ההיענות הייתה רבה ונתרם סכום עתק. האופוזיציה ביקרה את מפעל השיפוץ והפיצה שמועות על חשדות לגבי סדר הוצאת הכספים.{{הערה|צבי אל פלג, '''המופתי הגדול''', עמ' 21.}}
 
עוד בתחילת 1919 הוקם ביפו ארגון מחתרתי בשם "אל-כף אל-סודא" ("היד השחורה"), שבמאי אותה שנה החליף את שמו ל"אל-פדאאיה" ("המקריבים עצמם"). באותה שנה הקים הארגון סניפים בערים נוספות ברחבי הארץ והיה קשור עם "המועדון הערבי" ו"המועדון הספרותי". תפקידו היה, ככל הנראה, להיות הזרוע המבצעת של התנועה הלאומית במרד פרו-[[פייסל הראשון, מלך עיראק|פייסל]]י אפשרי בארץ ישראל. הארגון התקיים עד 1923 לפחות והיה נתון להשפעתו המלאה של אל-חוסייני.{{הערה|יהושע פורת, '''צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינאית''', עמ' 104.}}
על פי דרכונו של אמין אל-חוסייני מ-8 בינואר 1921, בתאריך זה היה עדיין רווק. אולם בטופס מ-5 בפברואר 1923 כבר נכתב שהוא נשוי. רעייתו עיישה (1968-1902) הייתה קרובת משפחתו.{{הערה|שם=חאג' אמין וברלין 231|ג'ני לבל, '''חאג' אמין וברלין''', עמ' 231.}}
 
על פי דרכונו של אמין אל-חוסייני מ-8 בינואר 1921, בתאריך זה היה עדיין רווק. אולם בטופס מ-5 בפברואר 1923 כבר נכתב שהוא נשוי. רעייתו עיישה (1968-19021902–1968) הייתה קרובת משפחתו.{{הערה|שם=חאג' אמין וברלין 231|ג'ני לבל, '''חאג' אמין וברלין''', עמ' 231.}}
 
==== בניית מלון פאלאס ====