אכיפה בררנית – הבדלי גרסאות

על פי החוק, '''אכיפה סלקטיבית''' מתרחשת כשגורמים ממשלתיים כמו [[שוטר|שוטרים]]ים, תובעים, או [[רגולציה|רגולטורים]] מפעילים שיקול דעת בעת האכיפה, ומשתמשים בכוחם להחליט האם להעניש אדם או ארגון שעבר על החוק.

במקרים מסוימים, אכיפה סלקטיבית אכן רצויה.<ref>{{צ-ספר|שם=Responsibility in Law and Morality|קישור=https://books.google.co.il/books?id=S8bO6bsMOc4C&pg=PA239&dq=selective+enforcement+may+be+desirable&hl=en&sa=X&redir_esc=y#v=onepage&q=selective%20enforcement%20may%20be%20desirable&f=false|מו"ל=Hart Publishing|שנת הוצאה=2002|מחבר=Peter Cane|שפה=en}}</ref>. לדוגמה, אזהרה מילולית של בני נוער עשויה לשנות את התנהגותם ביעילות מבלי להזדקק בעונש משפטי ולהימנע מהעלויות המשפטיות והממשלתיות. במקרים אחרים, אכיפה סלקטיבית עשויה להיות בלתי נמנעת. לדוגמה, הדבר עלול להיות בלתי מעשי עבור שוטרים אם ינפיקו דו"חות תנועה לכל מי שחורג מהמהירות המותרת, ולכן, ייתכן שבלית ברירה יגבילו עצמם למקרים בוטים של נהיגה בפזיזות.

בישראל, ניתן לטעון בבית המשפט נגד אכיפה בררנית, אשר יכולה להביא לכדי ביטול כתבי אישום. זאת בכפוף לתנאים שנקבעו בפסק דין בורוביץ{{הערה|[http://www.netlaw.co.il/files/doc/ver_20081118_israel_v_malka.pdf ע"פ 40649/07], ניתן 18 בנובמבר 2008, סעיף 27}}. עוד נקבע כי לא כל אכיפה בררנית היא פסולה, אלא רק כזו שנעשתה ממניעים פסולים.

בארצות הברית, "תזכיר מורטון"<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.ice.gov/doclib/secure-communities/pdf/prosecutorial-discretion-memo.pdf|הכותב=|כותרת=תזכיר מורטון|אתר=|תאריך=}}</ref> משנת [[2011]] קבע סדרי עדיפויות לאכיפת ההגירה והמכס בארצות הברית, ונועד להעביר משאבים לאכיפה במקרים בהם מדובר בפושעים ועבריינים. הדבר התפרש כוויתור על העמדה לדין של [[שוהה בלתי חוקי|שוהים בלתי חוקיים]] שאינם עבריינים פליליים, והתמקדות באלה המבצעים עבירות פליליות. סדרי העדיפויות הודגשו עוד יותר על ידי התוכנית הנדחית להגעת ילדות שהחלה בשנת [[2012]]. התכניתהתוכנית השתמשה בסמכות השיקול של [[רשות מבצעת|הרשות המבצעת]] כדי להעניק לאנשים מסוימים שהוכנסו לארצות הברית באופן לא-חוקי בעוד היותם קטינים את האישור הזמני לחיות ולעבוד בארצות הברית.