בית סאחור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←קישורים חיצוניים: עיצוב |
←היסטוריה: הרחבה |
||
שורה 33:
אוכלוסיית בית סאחור מונה 15,565 תושבים (נכון לשנת 2016), שמתוכם 80% [[נוצרים]] והשאר [[מוסלמים]]{{הערה|שם=אוכלוסייה|}}. בית סאחור נחשבת לפי המסורת הנוצרית כמקום בו היה [[סגידת הרועים|שדה הרועים]], להם בישר המלאך על [[לידת ישו]]. בבית סאחור שתי כנסיות שנבנו לזכר האירוע - הכנסייה ה[[נצרות יוונית-אורתודוקסית|יוונית אורתודוקסית]] ו[[כנסיית שדה הרועים]] ה[[פרנציסקנים|פרנציסקנית]], השייכת ל[[נצרות קתולית|כנסייה הקתולית]]. כל כנסייה טוענת שהאירוע התרחש בשטחה.
==שם הכפר==
הכפר קרוי על שם קבר (מקאם) אחמד אל סאחורי. קבר הנמצא מדרום לכפר בח'רבת בית סאחור . המקאם משמש בית קברות לשבט הסואחרה{{הערה|סואעד מוחמד יוסף, '''קברי קדושים בדווים בארץ ישראל''', בתוך: '''דת ופולחן וקברי קדושים מוסלמים בארץ-ישראל''' עורך: אלי שילר, ירושלים, [[אריאל (הוצאת ספרים)|הוצאת ספרים אריאל]], 1996, עמוד: 135}}.
==היסטוריה==
לפי עדויות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] האזור היה מיושב החל מ[[תקופת הברזל בארץ ישראל]]. הכפר מוקף במספר [[אתר ארכאולוגי|אתרים ארכאולוגיים]]: בגבעה בחלקה הדרומי של העיירה, בגובה 656 מטר מעל פני הים, שוכנת חירבת בית ביס'ה (נכתב גם כ"בית בצה"). במקום נמצאו שרידי מבנים, מערות בורות ומתקנים וחומת אבנים בצפון האתר. ממצא החרסים מצביע על אתר שהתקיים בתקופות ההלניסטית, הרומית הקדומה, הביזנטית והממלוכית. מסביב לחומה הוקמה מערכת מצור הכוללת דייק ומבנים נוספים. בחפירות שנערכו באתר בשנת 1994 נחשפה מערת קבורה, בתוכה נמצאו גלוסקמאות מעוטרות{{הערה|יובל ברוך ואברהים שרוך, Kh. Beit Baṣṣa / ח' בית בצה, [[חדשות ארכיאולוגיות]], 1996, כרך קו, 147-148}}.
בעקבות ייחוס אירוע סגידת הרועים למקום, בנתה בו [[פלוויה יוליה הלנה|הלנה אם הקיסר קונסטינוס]] מנזר; כיום ידוע מקום זה כ"מערת הרועים".
שורה 42 ⟵ 46:
בתקופת [[המנדט הבריטי]] נבנה בסיס צבאי הצופה על העיר בקרבתה המיידית. הבסיס המשיך לפעול לאורך השנים בשימוש הלגיון הירדני וצה"ל, בתקופתו נקרא הבסיס [[שדמה (גוש עציון)|שדמה]]. צה"ל נטש את בשנת [[2006]] והותיר אותו כ[[שטח צבאי סגור]], וב-2010 חזר ואייש אותו. ב-2016 אושרה מסירת השטח לפלסטינים לשם הקמת בית חולים.
ב–1988, בזמן [[האינתיפאדה הראשונה]], ארגנו פלסטינים נוצרים ומוסלמים בבית סאחור חרם מיסים בלתי־אלים על ישראל, במחאה על הכיבוש. כדי לציין את ניצחונם, קראו תושבי בית סאחור לתפילה בלתי־אלימה למען השלום בכנסייה הקתולית במקום. בתפילה נכחו המופתי המוסלמי של ירושלים, פטריארכים נוצרים, יהודים ישראלים ומאות מתושבי בית סאחור.
==כלכלה==
| |||