הסכם ריבנטרופ–מולוטוב – הבדלי גרסאות

{{לשכתב|סיבה=רמת כתיבה שאינה מתאימה לאנציקלופדיה}}

[[קובץ:MolotovRibbentropStalin.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מולוטוב חותם על ההסכם (מאחוריו נראים ריבנטרופ וסטלין)]]

'''הסכם רִיבֶּנְטְרוֹפּ-מוֹלוֹטוֹב''' (נקרא גם '''[[הסכם אי-תוקפנות]] הגרמני/נאצי-סובייטי''' או '''הסכם [[אדולף היטלר|היטלר]]-[[יוסיף סטלין|סטלין]]''') הוא הסכם בין [[ברית המועצות]] לבין [[גרמניה הנאצית]] שנחתם במוסקבה ערב [[מלחמת העולם השנייה]]. ההסכם כלל שני חלקים: החלק הראשון היה חוזה כלכלי בהיקף כספי של 200 מיליון [[רייכסמארק]] שנחתם ב-[[19 באוגוסט]] [[1939]] לפיו גרמניה התחייבה למכור ציוד, מכונות ומוצרים לברית המועצות תמורת אספקת מצרכי מזון וחומרי גלם. החלק השני שנחתם ב-[[23 באוגוסט]] 1939 היה חוזה אי-התקפה בין שתי המדינות לתקופה של 10 שנים לפיו הן התחייבו לא לתקוף זו את זו ולא לסייע לאחרים לעשות זאת. בנוסף לשני החלקים הגלויים, ההסכם כלל נספח סודי שעסק בחלוקת תחומי ההשפעה של שתי המדינות ב[[מזרח אירופה]]. נציגי שתי המדינות לחתימה על ההסכם היו [[שר חוץ|שר החוץ]] ה[[גרמניה הנאצית|גרמני]], [[יואכים פון ריבנטרופ]], ושר החוץ הסובייטי, [[ויאצ'סלב מולוטוב]].