נגמ"שים כבדים בצה"ל – הבדלי גרסאות

הנגמשו"ט פותח ב-[[1984]] בעקבות השהות המתמשכת של [[צה"ל]] בדרום [[לבנון]] בעקבות [[מבצע שלום הגליל]] שהסתבך עם [[מלחמת האזרחים הלבנונית]]. נגמ"שי ה-[[M-113]] ("זלדה") מ[[שנות ה-70]] התגלו כפגיעים מדי, ולמרות אלתורים כגון שכבות מיגון ושקי חול, עדיין לא סיפקו הגנה נאותה לחיילים, בייחוד כנגד [[רקטות נ"ט]] (נגד טנקים) ו[[טיל נ"ט|טילי נ"ט]].

 

 

לכלי היו מספר חסרונות: הוא היה פגיע ל[[מטען צד|מטעני צד]] ו[[מטען קלע|מטעני קלע]], הצריחון נמוך הדפנות סיפק מיגון מועט ללוחמים שרכבו עליו וחמור מכך: חיילים לא יכלו לפרוק ממנו תחת אש, שכן לא הייתה לו דלת אחורית והפריקה נעשתה דרך הצריחון. כתוצאה מכך הוא עבר משימוש של חיל הרגלים לשימוש [[חיל ההנדסה הישראלי|חיל ההנדסה]], שם שודרג לגרסת '''נגמחו"ן''' (פירוט בהמשך). במקביל, החלו בצה"ל בהסבת טנקי [[T-55]] ל[[נגמ"ש]] כבד עם דלת אחורית, דבר שהוליד ב-[[1988]] את ה"'''[[אכזרית]]'''". האכזרית זכתה להצלחה רבה ונחשבת עד היום לאחד הנגמ"שים הממוגנים ביותר בעולם.{{הערה|שם=IW-ארכיון-נגמשוט|1=[https://web.archive.org/web/20070218144140/http://www.israeli-weapons.com/weapons/vehicles/engineer_vehicles/nagmashot/NagmaShot.html נגמשו"ט] באתר Israeli Weapons דרך [[ארכיון האינטרנט]].}}