מצוות בניין בית המקדש – הבדלי גרסאות

לפיכך רבים (כגון הרב [[שלמה גורן]], הרב [[שמעון בעדני]], הרב [[ישראל אריאל]] ועוד) סבורים שאין להבנתם של רש"י והרמב"ם את המציאות העתידית (שייתכן שהיא אפשרית אך לא מחויבת המציאות) כוח לשלול את חובת הבנייה ולעקור את המצווה. לדעתם, מינוי מלך לא עיכב אלא את בניית "[[בית המקדש הראשון|בית הבחירה]]", המקדש שסימן את בחירת 'המקום אשר יבחר ה'<ref>[[דברים]] [[s:קטגוריה:דברים_יב_ה|י"ב ה']]</ref>. מאז שהמקום נקבע אין צורך במלך [[עם ישראל|ישראל]], כפי שלא היה בעת בניין [[בית המקדש השני]]. את [[מזבח הנחושת]] לקח [[נבוזראדן]] ל[[בבל]] והיה צורך לדעת את מקומו על פי [[נביא]] כי לא נשאר סימן במקומו אבל המזבח שבנה [[זרובבל]] נגנזו אבניו בתקופה ה[[ממלכת יהודה#השלטון ההלניסטי|סלאוקית]] בלשכת [[בית המוקד]], וחודש בימי [[הורדוס]], ולכן יהיה קל לאתר את יסודותיו.{{הבהרה|הקשר בין דברי הרמב"ם לפסקה האחרונה אינו ברור מתוך הדברים, כך מתאים לסיום של מאמר לא לערך}} ואלה דברי [[הרמב"ם]]: "ועיקר הדברים, ככה הן: שהתורה הזאת אין חוקיה ומשפטיה משתנים לעולם, ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן, ולא גורעין מהן; וכל המוסיף או גורע, או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן--הרי זה בוודאי רשע ואפיקורוס." (הלכות מלכים, י"א:ז) "ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך בדברי מדרשות האמורים בעניינים אלו וכיוצא בהן; ולא ישימם עיקר --שאינן מביאין לא לידי אהבה, ולא לידי יראה" (י"ב: ה).