כריסטו וז'אן-קלוד – הבדלי גרסאות

'''קריסטו יבשב''' ('''Christo Javacheff'''; נולד ב- [[13 ביוני]] [[1935]]), ו'''ז'אן קלוד''' (נולדה כז'אן קלוד דנאט דה גוילבו, '''Jeanne-Claude Denat de Guillebon'''; {{כ}} [[13 ביוני]] [[1935]] - [[18 בנובמבר]] [[2009]]) הםהיו זוג אמני סביבהנשוי מ[[ארצות הברית]]. השנייםשפעלו יצרוכאמני יחד ברחבי העולםסביבה. החל מ[[שנות השישים]] השניים יצרו יחד ברחבי העולם, כאשר עד לשנת [[1994]] חתמו על עבודתם בשם "קריסטו".

הם מוכריםהוכרו בזכות סגנון עבודתם הכוללהכוללת עטיפת חפצים ומבנים מפורסמים בכמויות אדירות של בד, בהם [[חוף עטוף|חוף באורך של 2.4 קילומטר באוסטרליה]], בניין ה[[רייכסטאג]] ב[[ברלין]], גשר ה[[פון נף]] ב[[פריז]], וכן פרויקט [[השערים]] ב[[סנטרל פארק]] ב[[ניו יורק]].

שני בני הזוג נולדו באותו יום ובאותה שנה. קריסטו נולד בבולגריהב[[סופיהפפ ב[[בולגריה]] והוא למד אמנות, פיסול ועיצוב תפאורה באקדמיה בסופיה (1956-1953) ובאקדמיה בווינהב[[וינה]] (1956). ז'אן קלוד נולדה בקזבלנקהב[[קזבלנקה]] שבמרוקושב[[מרוקו]] למשפחה צרפתית ולמדה [[פילוסופיה]] ו[[לטינית]] באוניברסיטת תוניס. הם נפגשו לראשונה בפריז באוקטובר [[1958]] כאשר קריסטו קיבל הזמנה לצייר פורטריט של אמה של ז'אן קלוד. בשנת [[1964]] עבר הזוג להתגורר בניו יורק.

במשך השנים סירבו הזוג לעסוק במשמעות התאורטיתהתיאורטית של עבודתם. עטיפת מבנים מפורסמים וגדולים גורמים לצופה לזווית מבט חדשה על הנופים היום-יומיים המקיפים אותו ועל הקשר שבין המבנים פרי יצירת האדם לבין הטבע המקיף אותם. הבדים שעוטפים את המבנים מציתים את הדמיון וגורמים לסקרנות לגבי מה נמצא מאחוריהם. כמו כן הבדים עושים שימוש במוטיבים כמו צל,אור ונפח.

יצירות הנוף של הזוג קשורות לאמנות האדמה שהתפתחה בארצות הברית בשנות השישים. היצירות של הזוג לא יכולות היו להישאר במקומן מעבר לכמה ימים ולכן הן הופכות למופע (happening) שבו תהליך ההקמה, התיעוד והפירוק הוא חלק בלתי נפרד מהיצירה.