המצור על ירושלים (70) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 464:
===החורבן במורשת הדתית===
ההשלכות של נפילת ירושלים, ובייחוד חורבן בית המקדש, קיימות ביהדות הן בהיבט הדתי והן בהיבט הלאומי. גם ב[[נצרות]] יש השפעה גדולה ממאורע זה. לעומת זאת ב[[אסלאם]] אין כל התייחסות משמעותית לעניין.{{הערה|(Lucien Poznanski, '''La chute du Temple de Jérusalem''', Éditions Complexe, coll, 2e éd., 1997 ({{ISBN|2-87027-678-8}}, עמ' 145.}} אנדריאה ברלין ואנדרו אוברמן סברו ש"בטוח למדי לאמר שמבלעדי המרד, לא [[יהדות רבנית|היהדות]] ולא הנצרות, כפי שאנו מכירים אותן כיום, היו קיימות. התאולוגיות שלהן צמחו מתוך המשבר שעוררו המרד וחורבן המקדש."{{הערה|1=Andrea M. Berlin, J. Andrew
====החורבן במורשת היהדות====
שורה 476:
;היבטי החורבן
חורבן בית המקדש נחשב לאסון המרכזי והטרגי של נפילת ירושלים, והוא מהווה קו פרשת המים בתולדות ישראל. קיימים לכך ביטויים ב[[ספרות חז"ל]], כבר החל מ[[תנאים]] בני דור החורבן. עשרות אמרות מתארות דברים שהחלו "מיום שחרב בית המקדש" (או "משחרב המקדש"), והן כוללות תיאור של שינויים במגוון מישורים - התנהגות אלוהים ויחסו לישראל, שינויים [[פיזיקה|פיזיים]], [[פיזיולוגיה|פיזיולוגיים]], [[בוטניקה|בוטניים]], [[דמוגרפיה|דמוגרפיים]] ועוד: אין יום שאין בו קללה,{{הערה|שם=סוטה|{{משנה|סוטה|ט|יב}}.}} והברכה הסתלקה מהעולם,{{הערה|[[אבות דרבי נתן]], נוסחא ב', פרק ה'.}} נעלם ה[[שמיר (ספרות האגדה)|שמיר]], לא יורד ה[[טל]] לברכה,{{הערה|
;מנהגי אבלות על החורבן
[[קובץ:זכר לחורבן.jpg|ממוזער|אמה על אמה בשחור זכר לחורבן,{{הערה|לדעות רבות מן ה[[פוסק]]ים, קיום המנהג הוא רק על ידי אי-סיוד, ואין די בצביעה בשחור.}} בשילוב חרוזים שנכתבו על ידי הרב [[יצחק ניסים]]{{הערה|ראו [https://www.dyellin.ac.il/sites/default/files/journals/journaleducation/edition4/1-yaffa-israeli.pdf כאן] בעמוד 6.}}]]
מזמן חורבן בית המקדש, היו - קבוצות או יחידים - שגזרו על עצמם אבלות בדרכים שונות עקב החורבן. בתלמוד מסופר כי בתקופה שלאחר חורבן ירושלים והמקדש, היו רבים שנמנעו מאכילת [[בשר]] ומשתיית [[יין]]. עמדת [[רבי יהושע בן חנניה]] הייתה זהה אך מסויגת, וכדברי [[רבי ישמעאל בן אלישע]]: {{ציטוטון|מיום שחרב בית המקדש, דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין, אלא אין גוזרין גזרה על הצבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה}}.{{הערה|ראו [[תוספתא]], מסכת סוטה, פרק ט"ו, הלכה י'; {{בבלי|בבא בתרא|ס|א}}–עמוד ב'.
ב[[הלכה]] נקבעו דיני ומנהגי אבלות רבים הפזורים לאורך מעגל השנה ובאירועים שונים. מלבד ימי התענית, כמו [[שבעה עשר בתמוז]] ו[[תשעה באב]] שנקבעו על ידי חז"ל בעקבות חורבן ירושלים והמקדש, וכן דיני [[בין המצרים]] ו[[תשעת הימים]], קיימים גם דיני אבלות רבים כמו חובת השארת מקום בגודל של [[אמה (יחידת מידה)|אמה]] על אמה מול פתח הבית שאותה משאירים ללא [[סיד]]{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|ס|ב}}; {{רמב"ם||תעניות|ה|יב}}; {{שולחן ערוך|אורח חיים|תקס|א}}.}} הימנעות מ[[משתה|משתאות]] ו[[מסיבה|מסיבות]] עם תפריט מלא, אלא יש לחסר מנה מסוימת תוך השארת מקומה ריק,{{הערה|שם=בבסב|{{בבלי|בבא בתרא|ס|ב}}; {{רמב"ם||תעניות|ה|יג}}; {{שולחן ערוך|אורח חיים|תקס|ב}}.}} הימנעות נשים מהתקשטות מלאה ב[[תכשיט]]ים, אלא על האישה לחסר לפחות אחד מהתכשיטים,,{{הערה|שם=בבסב}}
במעגל החיים היהודי מופיעות תפילות רבות לבניין ירושלים ובפרט לבניין בית המקדש מחדש, שיופיע כ[[בית המקדש השלישי]]. בניין ירושלים והשבת [[עבודת המקדש]] מופיעות גם ב[[תפילת שמונה עשרה]], ב[[ברכת ירושלים]] ו[[ברכת עבודה]].
|