המצור על ירושלים (70) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 464:
 
===החורבן במורשת הדתית===
ההשלכות של נפילת ירושלים, ובייחוד חורבן בית המקדש, קיימות ביהדות הן בהיבט הדתי והן בהיבט הלאומי. גם ב[[נצרות]] יש השפעה גדולה ממאורע זה. לעומת זאת ב[[אסלאם]] אין כל התייחסות משמעותית לעניין.{{הערה|(Lucien Poznanski, '''La chute du Temple de Jérusalem''', Éditions Complexe, coll, 2e éd., 1997 ({{ISBN|2-87027-678-8}}, עמ' 145.}} אנדריאה ברלין ואנדרו אוברמן סברו ש"בטוח למדי לאמר שמבלעדי המרד, לא [[יהדות רבנית|היהדות]] ולא הנצרות, כפי שאנו מכירים אותן כיום, היו קיימות. התאולוגיות שלהן צמחו מתוך המשבר שעוררו המרד וחורבן המקדש."{{הערה|1=Andrea M. Berlin, J. Andrew Overman‏Overman, The First Jewish Revolt: Archaeology, History a|nd Ideology. Routledge, 2003. עמ' 5.}}
 
====החורבן במורשת היהדות====
שורה 476:
 
;היבטי החורבן
חורבן בית המקדש נחשב לאסון המרכזי והטרגי של נפילת ירושלים, והוא מהווה קו פרשת המים בתולדות ישראל. קיימים לכך ביטויים ב[[ספרות חז"ל]], כבר החל מ[[תנאים]] בני דור החורבן. עשרות אמרות מתארות דברים שהחלו "מיום שחרב בית המקדש" (או "משחרב המקדש"), והן כוללות תיאור של שינויים במגוון מישורים - התנהגות אלוהים ויחסו לישראל, שינויים [[פיזיקה|פיזיים]], [[פיזיולוגיה|פיזיולוגיים]], [[בוטניקה|בוטניים]], [[דמוגרפיה|דמוגרפיים]] ועוד: אין יום שאין בו קללה,{{הערה|שם=סוטה|{{משנה|סוטה|ט|יב}}.}} והברכה הסתלקה מהעולם,{{הערה|[[אבות דרבי נתן]], נוסחא ב', פרק ה'.}} נעלם ה[[שמיר (ספרות האגדה)|שמיר]], לא יורד ה[[טל]] לברכה,{{הערה|{{משנה|שם=סוטה|ט|יב}}.}} וניטל טעם הפירות,,{{הערה|{{משנה|סוטה|ט|יב}}. וראו [[פרקי דרבי אליעזר]], פרק ל"ד.}}, ננעלו שערי תפילה ונפסקה חומה של ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים,{{הערה|{{בבלי|ברכות|לב|ב}}.}} נגזרה גזירה על בתיהם של צדיקים שייחרבו,{{הערה|{{בבלי|ברכות|נח|ב}}.}} קיימת נוכחות קבועה של [[ענן|עננים]] ב[[שמים]],{{הערה|{{בבלי|ברכות|נט|א}}.}} התמעטו ה[[גשם|גשמים]]{{הערה|{{בבלי|תענית|יט|ב}}. ראו גם {{בבלי|בבא בתרא|כה|ב}}.}} בטלה ה[[נבואה]] מהנביאים,{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|יב|ב}}.}} חסרה ההנאה מקיום [[יחסי מין|ביאה]] - אלא אם כן נעשית היא באיסור,{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|עה|א}}.}} אלוהים אינו שׂוחק,{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|ג|ב}}. וראו: מדרש זוטא - איכה (בובר), פרשה א', אות ז'.}} כמו כן ראו חז"ל ביום זה נקודת תפנית שממנה קיימים: דרדור החברה היהודית ברמתה ודלדול האוכלוסין.{{הערה|{{משנה|סוטה|ט|טו}}.}}
 
;מנהגי אבלות על החורבן
[[קובץ:זכר לחורבן.jpg|ממוזער|אמה על אמה בשחור זכר לחורבן,{{הערה|לדעות רבות מן ה[[פוסק]]ים, קיום המנהג הוא רק על ידי אי-סיוד, ואין די בצביעה בשחור.}} בשילוב חרוזים שנכתבו על ידי הרב [[יצחק ניסים]]{{הערה|ראו [https://www.dyellin.ac.il/sites/default/files/journals/journaleducation/edition4/1-yaffa-israeli.pdf כאן] בעמוד 6.}}]]
מזמן חורבן בית המקדש, היו - קבוצות או יחידים - שגזרו על עצמם אבלות בדרכים שונות עקב החורבן. בתלמוד מסופר כי בתקופה שלאחר חורבן ירושלים והמקדש, היו רבים שנמנעו מאכילת [[בשר]] ומשתיית [[יין]]. עמדת [[רבי יהושע בן חנניה]] הייתה זהה אך מסויגת, וכדברי [[רבי ישמעאל בן אלישע]]: {{ציטוטון|מיום שחרב בית המקדש, דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין, אלא אין גוזרין גזרה על הצבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה}}.{{הערה|ראו [[תוספתא]], מסכת סוטה, פרק ט"ו, הלכה י'; {{בבלי|בבא בתרא|ס|א}}–עמוד ב'.‎‎}}. קווים דומים עולים מקריאת מחבר [[ספר ברוך]], המתוארך במחקר לתקופה סמוכה לאחר חורבן הבית, שאף קורא להימנע מ[[חקלאות]], מ[[נישואים]] ומ[[לידה|ילודה]] לאור מצבה של ירושלים.{{הערה|[[חזון ברוך א']], פרק י': {{ציטוטון|אשרי האיש אשר לא נולד, או אשר נולד וימות...}}.}}. בתקופה מאוחרת יותר התפרסמה קבוצת [[אבלי ציון]], שהתקיימה בין המאות [[המאה ה-9|ה-9]] ו[[המאה ה-11|ה-11]], שהייתה מן הבולטות שבקבוצות אלו.
 
ב[[הלכה]] נקבעו דיני ומנהגי אבלות רבים הפזורים לאורך מעגל השנה ובאירועים שונים. מלבד ימי התענית, כמו [[שבעה עשר בתמוז]] ו[[תשעה באב]] שנקבעו על ידי חז"ל בעקבות חורבן ירושלים והמקדש, וכן דיני [[בין המצרים]] ו[[תשעת הימים]], קיימים גם דיני אבלות רבים כמו חובת השארת מקום בגודל של [[אמה (יחידת מידה)|אמה]] על אמה מול פתח הבית שאותה משאירים ללא [[סיד]]{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|ס|ב}}; {{רמב"ם||תעניות|ה|יב}}; {{שולחן ערוך|אורח חיים|תקס|א}}.}} הימנעות מ[[משתה|משתאות]] ו[[מסיבה|מסיבות]] עם תפריט מלא, אלא יש לחסר מנה מסוימת תוך השארת מקומה ריק,{{הערה|שם=בבסב|{{בבלי|בבא בתרא|ס|ב}}; {{רמב"ם||תעניות|ה|יג}}; {{שולחן ערוך|אורח חיים|תקס|ב}}.}} הימנעות נשים מהתקשטות מלאה ב[[תכשיט]]ים, אלא על האישה לחסר לפחות אחד מהתכשיטים,,{{הערה|שם=בבסב}}, הנחת אפר ל[[חתן]] במקום הקדמי של ה[[קרקפת]] שלו (מקום [[הנחת תפילין#הנחת תפילין של ראש|הנחת תפילין של ראש]]),,{{הערה|שם=בבסב}}, שבירת [[כוס (כלי)|כוס]] או כלי אחר בשעת ה[[חופה]].{{הערה|[[רמ"א]], בהגהתו על {{שולחן ערוך|אורח חיים|תקס|ב}}, וראו {{בבלי|ברכות|לא|א}}.}} ל[[מנהג ירושלים]] לא מנגנים ב[[חתונה]] ב[[כלי נגינה]], ויש שנהגו לנגן בכלי נגינה אחד בלבד (כיום נהוג בדרך כלל להציב [[מערכת תופים]], ולא ב[[הרכב מוזיקלי]] רחב; אחד הטעמים לכך הוא לאות אבלות על חורבן ירושלים, שבירושלים נדמים היהודים כמי שמתו מוטל לפניו.{{הערה|{{HebrewBooks||תקנת עיה"ק ירושלים ת"ו|13564|[[קובץ בית אהרן וישראל]], ס"ה|עמוד=106}}}}
 
במעגל החיים היהודי מופיעות תפילות רבות לבניין ירושלים ובפרט לבניין בית המקדש מחדש, שיופיע כ[[בית המקדש השלישי]]. בניין ירושלים והשבת [[עבודת המקדש]] מופיעות גם ב[[תפילת שמונה עשרה]], ב[[ברכת ירושלים]] ו[[ברכת עבודה]].