|
== ביקורות על הביהביוריזם ==
לגישה הביהביוריסטית קמו מתנגדים רבים אשר בהמשך הביאו למיסודה המדעי של ה[[פסיכולוגיה קוגניטיבית|פסיכולוגיה הקוגניטיבית]] בין המרכזיים שבהם ניתן למנות את הבלשן [[נועם חומסקי]] אשר רשם מאמר ביקורתי על ספרו של סקינר שנקרא 'A Review of B. F. Skinner's ''Verbal Behavior''{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Noam Chomsky|שם=Review of Verbal behavior|כתב עת=Language|כרך=35|עמ=26–58|שנת הוצאה=1959|doi=10.2307/411334|קישור=http://www.jstor.org/stable/411334}}}}''<nowiki/>'.'' עיקב טיעוניו התבססו על הצורך במערכת מולדת המאפשרת למידת שפה על מנת להסביר את הנתונים המדעיים על אופי הלימוד של מילים, של מבנה שפתי ושל תחביר המשפט. הנחה של מערכת זו מאתגרת את הגישות אופרנטיות והרפלקסיביות. כתוצאה מכך, בינו ובין סקינר החל ויכוח מדעי שגרר מאמרים ומאמרי נגד רבים. כמו כן הפילוסוףהסופר והפסיכולוג [[אלפי קון]] בספרו Punished' by Rewards: The Trouble with Gold Stars, Incentive Plans, A's, Praise, and Other Bribes{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Kohn, Alfie.|שם=Punished by rewards : the trouble with gold stars, incentive plans, A's, praise, and other bribes|מקום הוצאה=Boston, Mass.|מו"ל=Houghton Mifflin Co|מהדורה=[Pbk. ed., 1999]|שנת הוצאה=1999, 1993|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/44954337|oclc=44954337}}}} ביקר את הביהביוריזם רבות מבחינה מתודולוגית, והניח יסודות לחקר מדעי של התהליכים המנטליים המתווכים את ההתנהגות.
אומנם, עד היום, רוב הביקורות על הביהביוריזם מתמקדות בעיקר בביהביוריזם המתודולוגי של [[ג'ון ב. ווטסון|ג'ון ווטסון]], שהיה דומיננטי בעולם הפסיכולוגיה עד ימי המהפכה הקוגנטיבית ([[:en:Cognitive_revolution|אנ']]) שהחלה בשנות ה-50. אף על פי שנועם הומסקי התמקד בביקורת של רעיונותיו של ב. פ. סקינר אודות ההתנהגות המילולית ([[:en:Verbal_Behavior|אנ']]), ישנם מדעני התנהגות הטוענים שהומסקי כתב במאמרו בעיקר על פסיכולוגיית הגירוי-תגובה המיושנת של הביהביוריזם המתודולוגי, ולא התייחס לתיאוריות של ההתניה האופרנטית<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Ernst A. Vargas|שם=B. F. Skinner’s Verbal Behavior:
==== פשטות ====
an Introduction|כתב עת=Brazilian Journal of Behavior and Cognitive Therapy}}</ref>. פילוסופיית הביהביוריזם כיום מבוססת ברובה על הביהביוריזם הרדיקלי שתואר בפירוט בספרו של סקינר 'About Behaviorism', אשר יצא לאור בשנת 1974.
[[קובץ:N.E miller heb.jpg|ממוזער|358.996x358.996 פיקסלים|הדגמת ההבדלים בהסברת התנהגות החולדה על פי Miller]]
לפי החוקר ניל מילר {{אנ|Neal E. Miller}}, שורש הבעיה בביהוויוריזם טמון בחוסר הנכונות לקבל אמצעים מתווכים להתנהגות. מכך מתחייב כי אם מופיעות תגובות מסוימת לפעולה הפעולה עצמה חייבת לגרור אותם באופן ישיר. לדוגמה אירוע מפחיד גורם לנו '''גם''' להרגיש, ו'''גם''' להתנהג בדרך מסוימת ואין הפחד גורם לנו להרגיש. לפי מילר הנחה זו גוררת סיבוך מיותר של תיאור הנתונים המתקבלים מתצפיות. על מנת להבהיר זאת השתמש מילר במשל על חולדה, אשר בלחיצת דוושה היא מקבל מים. קל לראות כי קצב הלחיצות משתנה בהתאם לחסך החולה במים, אך גם נצפה בשינוי כתגובה להאכלה במזון יבש או בהזרקת מים ישירות למערכת הדם של החולדה. בנוסף לזאת את התנהגות החולדה ניתן למדוד בעוד דרכים מלבד קצב הלחיצות. לדוגמה אפשר למדוד את כמות המים שהיא שותה וכן את נכונותה לשתות מים מרים. כדי להסביר מערכת גירוי תגובה זו לפי סקינר יש צורך בקשירת קשר נפרד בין כל גירוי לכל תגובה כך שסה"כ ימצאו תשעה קשרים שונים{{הערה|י. גושן-גוטשטיין, ד. זכאי, גרונאו נורית, פסיכולוגיה קוגניטיבית, האוניברסיטה הפתוחה (2002). עמוד מ23.}}, בעוד שלפי הנחת גורם מתווך כמו צמא, יש צורך בקשירת שלושת הגירויים אליו מכיוון אחד וקשירת שלוש התגובות מכיוון שני, סה"כ שישה קשרים. ולכן כפועל יוצא מהנחות הפרדיגמה המדעית מסיים מילר במסקנה כי יש להעדיף את התאוריה פשוטה יותר המניחה גורמים מתווכים{{הערה|Miller, N. E. (1959). Liberalization of basic SR concepts: Extensions to conflict behavior, motivation and social learning. Psychology: A study of a science, Study, 2, 196-292.|שמאל=כן}}.
==== למידה סמויה ====
אחת הביקורות המפורסמות מבוססת על מחקר חלוצי של החוקר [[אדוארד טולמן]], אשר הראה כי חולדותעחולדות יכולות ללמוד צורת מבוך אף אם אין שום תגובה חיובית או שלילית ישירה אשר מכווינה את הלמידהההתנהגות שלהם. דבר המעיד, לדעתו של טולמן, על גורם מתווך המייצג את המבוך במוח החולדות הסותר את גישת הביהביוריזםכמה המתודולוגימעמדותיו של [[ג'ון ב. ווטסון|ג'ון ווטסון]]. בניסוי של טולמן היו שתי קבוצות חולדותשל חודלות אשר הסתובבו במבוך במשך תשעה ימים, כאשר במבוך הוצבה תיבת מטרה אשר יכלו הנסיינים לשים בה אוכל. החולדות חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת שוטטה במשך ששת הימים הראשונים במבוך, ורק בימים שבע עד תשע הוצב בתיבת המטרה אוכל. לקבוצה השנייה ניתן כל יום האוכל בתיבת המטרה, כאשר כל יום הזמן שלקח לחולדות אלו להגיע לתיבה התקצר באופן מתון. טולמן הראה כי ביום השמיני התקצר הזמן שלקח לחולדות של קבוצה אחת בצורה דרסטית, וביום התשיעי הזמן שלקח לכל אחת מן הקבוצות להגיע לתיבה השתווה. מכך הסיק טולמן כי שבזמן השוטטות למדו החולדותהמכרסמים את מבנה המבוך, כך שיצרו ייצוג קוגניטיביקוגניטבי למבוך עצמו{{הערה|Tolman, E. C., & Honzik, C. H. (1930). Introduction and removal of reward, and maze performance in rats. University of California publications in psychology.|שמאל=כן}}. הגישה הקוגניטיבית המתבססת על ניסוייו שלגישת טולמן שמה במרכז את חקר התהליכים המתווכים הגורמים להתנהגות בעודה מסמנת את המשוואה הבסיסית להתנהגות כ: S-<ref>O{{צ->Rמאמר|שם=Cognitive כאשרmaps האותin Orats מייצגתand את המילה אורגניזם, כלומר את התהליכים הקוגניטיביים המתרחשים אצל האורגניזם {{הערהmen.|Lawson, Rקישור=http://dx. Bdoi., Graham, Jorg/10.1037/h0061626|כתב E.,עת=Psychological &Review|שנת Baker, Kהוצאה=1948|עמ=189–208|כרך=55|doi=10.1037/h0061626|מחבר=Edward MC. (2015)Tolman}}</ref>. A history of psychology: Globalization, ideas, and
applications. Routledge 229, 217.|שמאל=כן}}{{הערה|Akdeniz, C., Bacanlı, H., Baysen, E., Çakmak, M., Çeliköz, N., Doğruer, N., & Yalın, H. I. (2016). Learning and Teaching: Theories, Approaches and Models. Cozum, Turkiye, 28.|שמאל=כן}}{{הערה|י. גושן-גוטשטיין, ד. זכאי, גרונאו נורית, פסיכולוגיה קוגניטיבית, האוניברסיטה הפתוחה (2002). עמוד מ24.}}.
==== הטיות קוגניטיביות ====
ביקורת נוספת לגישה הבהיביוריסטית הגיעה דווקא מיישומי הפסיכולוגיה בשטח. במלחמת העולם השניה בעת הסתכלות בראדר, טייסי המעצמות זיהו לפעמים הפרעות על אף שלא היו כאלה הפרעות במציאות. ממצא זה מנכיח את קיומן של הטיות קוגניטיביות הגורמות בעיות בשיפוטים אשר לא מוסברות על ידי תאוריות של גירוי תגובה{{הערה|גושן-גוטשטיין, יונתן, Goshen-Gottstein, זכאי, דן, Zakay, גרונאו, נורית, Gronau, . . . האוניברסיטה הפתוחה. פא"ר. (2002).עמוד 25מ-26מ.}}.
==ראו גם==
|
