מבקר המדינה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 32:
בכתב העת של משרד מבקר המדינה שיצא בשנת 2018, הובאה בהרחבה עמדתם של [[אהרן ברק]] ושל [[סלים ג'ובראן]] לפיה מבקר המדינה צריך לראות כאחד מתפקידיו את תפקיד "נציב זכויות הציבור"{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=אלי מרזל, מתן גוטמן ואלון רודס|שם="ממבקר המדינה לנציב זכויות האדם - דרך קצרה והכרחית"|כתב עת=עיונים בביקורת המדינה|כרך=חוברת 63|עמ=49|שנת הוצאה=2018|קישור=https://ssrn.com/abstract=3222148}}}}.
במאמר שפורסם בתחילת [[2019 בקולנוע|2019]] בכתב העת "[[השילוח (כתב עת ישראלי)|השילוח]]" הובאו דברי אישים בכירים במשרד המבקר ומספר משפטנים בכירים, בראשם [[אהרן ברק]] ואחרים, מהם עולה כי בשנים האחרונות התעצמה מגמה לפיה תפקידו של מבקר המדינה אמור להיות גם "נציב [[זכויות האדם]]" של מדינת ישראל, ונטען כי מהלך זה דומה בהיקפו ל[[המהפכה החוקתית|מהפכה החוקתית]], משולל זכות חוקית, יפר את האיזונים בין הרשויות ויפגע באמון הציבור ובתפקודו של מוסד מבקר המדינה
ואכן, באפריל 2019 פורסם בעיתון [[מקור ראשון]] כי במדריך חדש ששמו "תחומי פעילות של מוסד ביקורת המדינה", המגבש באופן רשמי את סמכויות ונוהלי המבקר, כתבו אנשי המבקר כי "הדגשים והגישות של ביקורת המדינה השתנו לאורך השנים. בעבודת הביקורת מושם דגש על שמירת זכויות הפרט וערכי הדמוקרטיה במדינת ישראל, תוך בחינת פעולות הרשות המבצעת על בסיס אמות המידה החוקתיות הבאות לידי ביטוי בחוקי היסוד בדבר זכויות האדם".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/news/133145/|הכותב=נטעאל בנדל|כותרת=מבקר המדינה הסמיך עצמו לבקר זכויות אדם|אתר=מקור ראשון|תאריך=04/18/2019}}}}
| |||