פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
לאחר ח'וסרו הראשון עלה לשלטון בנו [[הורמיזד הרביעי]] ([[579]]-[[590]]), שבסוף מלכותו מרדו בו האצילים בעלי הייחוס והמליכו תחתיו את בנו, [[ח'וסרו השני|ח'וסרו השני פרויז]] (590-[[628]]); כדי להבטיח את בלעדיותו הורה ח'וסרו לנקר את עיני אביו ולאחר מכן להוציאו להורג, אך אז הכתיר המצביא בהראם צ'ובין את עצמו כמלך הסאסאנים [[בהראם החמישי]] (590–[[591]]), והאומה התפצלה עד לדיכוי המרד בידי ח'וסרו בקרב בלרת'ון. במהלך המרד נמלט ח'וסרו לסוריה ומיד אחר כך ל[[קונסטנטינופול]], שם ה[[קיסר]] [[מאוריסוס, קיסר האימפריה הביזנטית|מאוריסוס]] (582–602) הסכים לעזור לו בתמורה לקבלת כמה ערים הנמצאות כיום באזור טורקיה ולקבלת הבטחה לפיה לא תתערב עוד פרס בענייני איבריה וארמניה.
 
ח'וסרו חתם על הסכם שלום עם האימפריה הביזנטית, אך לאחר מותו של מאוריסוס פלש ח'וסרו לביזנטיון וכבש בזו אחר זו את סוריה, [[אסיה הקטנה]] ו[[מצרים]], ובדרכו צר על דמשק וירושלים וכבשן, כשבמהלך הכיבוש נשבה [[הצלב האמיתי|הצלב האמיתי]]. הביזנטים התקשו להתנגד לכיבושיו, משום שהם היו קרועים מבפנים בעקבות מתחים פנימיים, כמו גם בשל חדירות לאימפריה דרך ה[[דנובה]].
 
[[קובץ:Moldovita murals 2010 16.jpg|ממוזער|המצור על קונסטנטינופול ב-626]]